רש"י/מנחות/לה/א

גוייתא לברייתא. שכתב והיה כי יביאך קודם לקדש דנעשית פנימית חיצונה:

אבל גוייתא לגוייתא. כגון אם הקדים שמע לוהיה כי יביאך:

או ברייתא לברייתא. כגון והיה אם שמוע בשמאל קדש בימין של מניח:

תיתורא. גשר לאחד שנתן האגרות בבתים דרך הפה הרחב שהבתים עשויין כעין בתי ידים שקורין גוט"ן ומכניס האגרות דרך הפה ונותנם בבתי האצבעות וחותך מג' הדפנות מכל אחת מעט והד' נשארת ארוכה וכופלה לאותו אורך ומטילה על חודן של ג' הדפנות ותופר חודן של ג' דפנות על רחבו של זה והוא בית מושבו של תפילין ונראה כעין דף של גשר:

מעברתא. כשנותן הרצועה של תפילין סביב אותו תיתורא יכפיל הקלף סביב הרצועה כעין שעושים לפי המכנסים שלא תהא הרצועה קבועה אלא כשהוא רוצה מושכה אילך ואילך ומאריך ראש זה ומקצר ראש זה ולשון מעברתא שמעבירה ומושכה לכל צד שירצה:

שי"ן של תפילין. לבית חיצונה עושין כמין קמטים דקים בקלף ונראין בו כעין שי"ן:

וצריך שיגיע חריץ. שבין בית לבית עד מקום התפר למטה כלומר עד בית מושבו דהיינו תיתורא:

כיון דמינכר. חריץ למעלה קצת אין צריך להגיע למקום התפר:

קילפא. קלף:

ריעותא. נקב:

אלא במינן. של עור ולא של משי ופשתן:

אדומות לא יעשה. מפני גנאי שמא יאמרו גרדן הוא ומדם חטטיו נצבעו והאדימו הרצועות:

ודבר אחר. שמא יאמרו אשתו נדה בעל ונצבעו בדם:

של תכלת. דלאו מינן הוא:

מבפנים. אפילו לבנות ודא"ר יצחק שחורות מבחוץ:

דמתהפכין ליה. מה שבפנים בחוץ ונראה האודם:

תפילין מרובעות בתופרן. בתפירתן ישמור את ריבוען שלא ימשוך חוט התפירה יותר מדאי שלא יכווצו ויקצר רחבו שקורין דגרזלי"ר:

ובאלכסונן. שיהא ריבוען מכוון ארכו כרחבו כדי שיהא להם אותו אלכסון שאמרו חכמים (סוכה דף ח.) כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא ולא יהא ארכו יתר על רחבו שאפי' יש להו זויות פסולין:

תפילתו עגולה. בית מושב תפילין עגול שאין להם בית מושב אלא כמין דופן ביצה:

סכנה. שכשיכנס בפתח ויכה ראשו באיסקופה שלא יכנסו התפילין בראשו:

ואין בה מצוה. דמרובעות הלכה למשה מסיני:

כאמגוזא. שעור בית מושבם חדוד ביותר אבל עגול כעגיל וכטבעת אימא דכשירה שהרי יש להם [בית] מושב:

טבלא. זהו עור של בתים:

שתים. שני דפנות בשני בתים:

זה שלא כנגד זה. כגון שנפסק בית ראשון ובית ג' ואחד שלם ביניהם זה כנגד זה [בתים הסמוכות] ל"א זה כנגד זה בתוך אויר חריץ אחד נפסק דופן בית זה ודופן בית שכנגדו זה שלא כנגד זה שנפסק זה באויר אחד וזה באויר אחר שאין קרע רואה את חבירו שהבית מפסיק ביניהן:

לא אמרן. ב' בתים הסמוכים דפסולים:

בחדתתא. ונפסקו ודאי עור מקולקל הוא:

דמתלי בשילחא. כשאוחז בעור ומפשט:

והדר חלים. כשמניחן חוזר וכווץ:

שילחא. עור כמו (ויקרא א) והפשיט וישלח:

(אף ע"ג דהדר) חלים. לשון חיבור שמחבר הקמט למקומו:

א"נ

שולי הגליון

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף