רש"י/חולין/ה/ב

מעם. ולא כל עם וגבי חטאת כתיב שבא ע"י השוגג:

ר"ש בן יוסי אומר. מכאן אתה למד:

אשר לא תעשינה בשגגה ואשם. וסמיך ליה או הודע אליו חטאתו אשר חטא והביא אשמו דמשמע אשר לא תעשינה אם היה יודע שהוא אסור ושגגה היתה לו וחטא ואשם הוא יביא:

השב מידיעתו. שאם היה יודע שהוא חלב היה יושב ומבטל מעבירה זו ואית דגריס השב והוא נמי הפורש ונבדל מתחלה ואין עובר אם היה יודע שהוא אסור ובת"כ גרס היושב:

מאי בינייהו. מ"מ מומר לא מקבלינן מיניה בין למר בין למר ואפילו שוגג דהא אילו היה יודע מתחלה נמי היה אוכלו ואין שב מידיעתו:

והביא קרבן על הדם. ששגג בו ואילו היה יודע שהוא דם לא היה אוכלו לת"ק מומר שמו ולא מקבלינן מיניה ולר"ש שב מידיעתו הוא בדם ומקבלינן מיניה:

מכם ולא כולכם. דלעיל בעולת נדבה משתעי קרא דכתיב בתריה אם עולה קרבנו וגו':

דלכפרה הוא. וכיון דדעתו להזיד ולחזור על עבירתו ובהא מיהא אתרמי דשגג ולא הזיד א"כ אמאי נקבל מיניה הא לאו בר כפרה הוא:

דלאו חיובא. ולאו אורח ארעא לקבולי דורון מיניה דכתיב זבח רשעים תועבה (משלי כא):

אבל חטאת דחובה. רמיא עליה:

אימא נקבל מיניה. שלא יהא חוטא נשכר:

גריעותא הוא. דאוקמת לעיל דפושעים קרי בהמה:

שהן ערומים בדעת. כאדם הראשון ומשימין עצמן כבהמה דכאי רוח:

וזרע בהמה. ומוקמינן לה במסכת סוטה (דף כב.) לא קרא ולא שנה ולא שמש תלמידי חכמים עליו הכתוב אומר וזרעתי את בית ישראל זרע אדם וזרע בהמה כלומר החכמים והבורים כולם אזרעם לפרותם ולרבותם:

ר"ג. בנו של ר' יהודה הנשיא שהיה מן האחרונים ובית דינו נמנו על שחיטת כותי לאחר שנשנית משנתינו דהכל שוחטין ואפילו כותי ואסרוה:

לא שמע רבי כו'. והיינו נמי כי מתניתין:

למימרא בעי. וכי לא פשיטא לן דלית להו לפני עור לא תתן מכשול (ויקרא יט):

קבלה מיניה. רבי זירא מר' יעקב דאפילו כשישראל עומד על גביו אסור או לא קבלה:

אכל משחיטת כותי. בישראל עומד על גביו או ע"י שחתך כזית בשר ונתן לו ואכל ואף ר' אסי אכל:

ותהי בה רבי זירא. גרסינן מתמיה עליהן שאכלוה ומבעיא ליה בלביה הכי:

לא שמיע להו. הא דנמנו ר"ג דאי שמיע להו הוו מקבלי או דלמא שמיע ולא קבלוה:

והדר פשיט. ר' זירא לנפשיה:

מסתברא שמיע להו ולא קבלוה. דאי ס"ד לא שמיע להו ואי שמיע להו הוו מקבלי לה:

היכי מסתייע מילתא למיכל כו'. היאך יגרום שום שטן לפני צדיקים ע"י שוגג שום דבר עון:

השתא בהמתן של צדיקים. חמרא דר' פנחס בן יאיר לקמן:

אין הקב"ה מביא תקלה על ידן. שתאכל הבהמה דבר האסור לה:

ואי

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

שולי הגליון