עמוד זה נועד לשינון הדף באמצעות חשיפת ראשי התיבות בלבד. כדי להיזכר בהמשך המילה ניתן להדגיש ולחשוף אותה באמצעות הסמן ('עכבר')
ו
הא ק
א ע
ביד ע
בודה ב
קדשים כ
הלל ד
תניא א
מרו ע
ליו ע
ל ה
לל מ
ימיו ל
א מ
על א
דם ב
עולתו א
לא מ
ביאה ח
ולין ל
עזרה ו
מקדישה ו
סומך י
דו ע
ליה ו
שוחטה פ
סח ב
שבת ה
יכי מ
צי מ
קדיש ל
יה ו
התנן א
ין מ
קדישין ו
אין מ
עריכין ו
אין מ
חרימין ו
אין מ
גביהין ת
רומה ו
מעשרות כ
ל א
לו ב
יום ט
וב א
מרו ק
ל ו
חומר ב
שבת ה
ני מ
ילי ב
חובות ש
אין ק
בוע ל
הן ז
מן א
בל ב
חובות ש
קבוע ל
הן ז
מן מ
קדישין ד
אמר ר
בי י
וחנן מ
קדיש א
דם א
ת פ
סחו ב
שבת ו
חגיגתו ב
יו"ט ו
הלא מ
חמר מ
חמר כ
לאחר י
ד מ
חמר כ
לאחר י
ד נ
מי נ
הי ד
איסורא ד
אורייתא ל
יכא א
יסורא מ
דרבנן מ
יהא א
יכא ה
יינו ד
קא ב
עי מ
יניה ד
בר ש
יש ל
ו ה
יתר מ
ן ה
תורה ו
דבר ש
בות ע
ומד ל
פניו ל
עקרו כ
לאחר י
ד ב
מקום מ
צוה מ
אי א
מר ל
הן ה
לכה ז
ו ש
מעתי ו
שכחתי א
לא ה
ניחו ל
הן ל
ישראל א
ם א
ין נ
ביאים ה
ן ב
ני נ
ביאים ה
ן: א
מר ר
ב י
הודה א
מר ר
ב כ
ל ה
מתיהר א
ם ח
כם ה
וא ח
כמתו מ
סתלקת מ
מנו א
ם נ
ביא ה
וא נ
בואתו מ
סתלקת מ
מנו א
ם ח
כם ה
וא ח
כמתו מ
סתלקת מ
מנו מ
הלל ד
אמר מ
ר ה
תחיל מ
קנטרן ב
דברים ו
קאמר ל
הו ה
לכה ז
ו ש
מעתי ו
שכחתי א
ם נ
ביא ה
וא נ
בואתו מ
סתלקת מ
מנו מ
דבורה ד
כתיב חדלו פרזון בישראל חדלו עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל וגו' ו
כתיב עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר וגו' ר
"ל א
מר כ
ל א
דם ש
כועס א
ם ח
כם ה
וא ח
כמתו מ
סתלקת מ
מנו א
ם נ
ביא ה
וא נ
בואתו מ
סתלקת מ
מנו א
ם ח
כם ה
וא ח
כמתו מ
סתלקת מ
מנו מ
משה ד
כתיב ויקצוף משה על פקודי החיל וגו' ו
כתיב ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חוקת התורה אשר צוה ה' את משה וגו' מ
כלל ד
משה א
יעלם מ
יניה א
ם נ
ביא ה
וא נ
בואתו מ
סתלקת מ
מנו מ
אלישע ד
כתיב לולי פני יהושפט מלך יהודה אני נושא אם אביט אליך ואם אראך וגו' ו
כתיב ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה' וגו' א
מר ר
בי מ
ני ב
ר פ
טיש כ
ל ש
כועס א
פילו פ
וסקין ע
ליו ג
דולה מ
ן ה
שמים מ
ורידין א
ותו מ
נלן מ
אליאב ש
נאמר ויחר אף אליאב בדוד ויאמר למה [זה] ירדת ועל מי נטשת מעט הצאן ההנה במדבר אני ידעתי את זדונך ואת רוע לבבך כי למען ראות המלחמה ירדת ו
כי א
זל ש
מואל ל
ממשחינהו ב
כלהו כ
תיב לא בזה בחר ה' ו
באליאב כ
תיב ויאמר ה' אל שמואל אל תביט אל מראהו ואל גבה קומתו כי מאסתיהו מ
כלל ד
הוה ר
חים ל
יה ע
ד ה
אידנא: א
שכחן ת
מיד ו
פסח ד
דחו ש
בת ד
דחו ט
ומאה מ
נא ל
ן א
מרי כ
י ה
יכי ד
יליף פ
סח מ
תמיד ל
ענין ש
בת ה
כי נ
מי י
ליף ת
מיד מ
פסח ל
ענין ט
ומאה ו
פסח ג
ופיה מ
נא ל
ן א
מר ר
בי י
וחנן ד
אמר ק
רא איש איש כי יהיה טמא לנפש א
יש נ
דחה ל
פסח ש
ני ו
אין צ
יבור נ
ידחין ל
פסח ש
ני א
לא ע
בדי ב
טומאה א
מר ל
יה ר
"ש ב
ן ל
קיש ל
רבי י
וחנן א
ימא א
יש נ
דחה ל
פסח ש
ני צ
יבור ל
ית ל
הו ת
קנתא ל
א ב
פסח ר
אשון ו
לא ב
פסח ש
ני א
לא א
מר ר
בי ש
מעון ב
ן ל
קיש מ
הכא וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש י
אמר ט
מאי מ
תים ו
אל י
אמר ז
בין ו
מצורעין ו
אני א
ומר א
ם ט
מאי מ
תים מ
שתלחין ז
בין ו
מצורעין ל
א כ
ל ש
כן
< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף