פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
ערך/עובר לעשייתן
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==עובר דעובר== במעדני יו"ט הל' תפילין (דברי חמודות סקנ"ב) הביא מהב"י דלהרבה ראשונים משמע שאין לברך עובר דעובר. וכ"ה בחי' הריטב"א (פסחים ז: בתחי' ד"ה כל המצוות) והמאירי (פסחים שם ד"ה אלא, מגילה כא:) ומכתם (סוכה לט.) ונימוקי יוסף בהל' קטנות (הל' תפילין, ח. ד"ה עובר) ואבודרהם (סדר ברכת המצוות ומשפטיהם) וספר הפרדס לראב"ח (ש"ט פי"ב ס"ז) והרשב"ץ (ח"ב רעז), ומדקדקים זאת מדאמרו לברך 'עובר לעשייתן' ולא 'קודם לעשייתן'. וע"ע להלן בסברות הראשונים לדין זה. ומהרמב"ם (פ"ד מתפילין ה"ז) גם נראה שאין לברך עובר דעובר [ועי' כס"מ שם], אבל צ"ע מדבריו לענין לולב (פ"ז דלולב ה"ו, פי"א מברכות הט"ו) שאפשר לברך על לולב קודם שיטלנו בידו, מה שלרוב ככל הראשונים אין לעשות משום שאין לברך עובר דעובר. ועי' נמי בכס"מ (פ"ד מסת"ם ה"ז) בתירוצו השני, דאם רצה לברך על התפילין קודם הנחתן הרשות בידו. [אך בתירוץ א' כתב הכס"מ ד'עובר' משמע סמוך]. ובברכת שלמה להגר"ש טנא זצ"ל (ח"א סי' כ') האיר והעיר מלשונות הרמב"ם (פ"א דברכות) שטרח וכתב לן כמה וכמה פעמים דמברכין 'קודם' לעשייתן ולא דקדק לכתוב 'עובר' לעשייתן, ומינה דלא ס"ל להרמב"ם כדיוק הראשונים הנ"ל דקודם היינו אפילו קודם הרבה, או שמסכים בעיקר הדין שאין להקדים הרבה אבל לא ס"ל ללמוד זאת מתיבת 'עובר'. וכך מדקדק שם גם מלשון המחבר בכמה מקומות, דפעם נקט לשון 'עובר' ופעם נקט לשון 'קודם'. [אך לפ"ז יקשה אליבא דהרמב"ם והמחבר ז"ל, למה נקטו די"ז בלשון שאינה מבוארת כל צרכה "עובר לעשייתן" ולא בפשיטות " קודם לעשייתן"]. ומלשונות הראשונים דלהלן נראה דיש שסוברים דדין 'עובר דעובר' הוא הידור מצוה ויש הסוברים דמעכב לענין ברכה לבטלה. ב. בסברת הדין - התוס' בסוכה (לט. ד"ה עובר) והרא"ש שם (פ"ג סי' לג) למדו זאת מתפילין, שמצינו במס' מנחות להקפיד בזה, אבל לא נתנו טעם. ובברכות (פ"ט ס"ס כג) כ' הרא"ש דצריך עובר לעשייתן כיון "שאומר בהן 'וציונו' צריך לברך להקב"ה תחילה ע"מ שציונו וקרבנו לעבודתו". הריטב"א (פסחים ז:, סוכה מב.) כ' בטעם הדבר דעדיין לא נתלבש במצוה ואיך יברך. בעל המאור בפסחים (ג: ברי"ף ד"ה והלכתא) כ' דאורחא דמילתא לכתחילה הכי הוא, שאין לברך על המצוה עד שיטול תשמיש המצוה בידו, והידור המצוה כך הוא וכו'. בהג"מ (פ"ז מלולב סק"ה) משם רשב"ם דמיחזי כחוכא ואיטלולא לברך עובר דעובר למצוה. בס' המכתם (פסחים שם) כ' שמא יחטוף לו אחר המצוה קודם שיקיימנה. ובאורחות חיים (לולב כא) שמא ישכח ואחר יטלנו ונמצאת ברכתו לבטלה, וכעי"ז כ' במאירי פסחים שם. והאו"ז (ח"א תקפא) ור"ת בס' הישר (סי' תו) כ' דחיישינן דלמא פשע ולא מקיים ונמצאת ברכה לבטלה. הר"ן ורבינו דוד (פסחים ז:) כתבו לענין מצות לולב, שאם יברך קודם נטילת הלולב יחשוב שהמצוה בנטילה לבד ולא ינענע. [ולפ"ז בשאר מצוות אי"צ להקפיד שלא יהא עובר דעובר, וגם אינו ענין למה שדימו שאר ראשונים לתפילין, וצ"ע]. והראבי"ה (סוכה ס"ס תרצא) כתב "דמי שמברך המוציא או שאר ברכות המצוות קודם תפיסות המצוה – ברכה לבטלה היא", וכ"כ הרוקח (ס"ס רכ) ועי' שו"ע (קסז ס"ג, רו ס"ד-ה). ובלבוש (קסז ס"ג) איתא לענין אחיזת פרוסת המוציא: "ולא יברך עד שיתפוס הלחם בידו שיראו הכל שעליו הוא מברך". ומסתברא דלדידיה ה"ה והוא הטעם באחיזת המצוות בשעת ברכה. {{שולי הגליון}} {{ניווט כללי תחתון}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)