ערך/השחתת זרע

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png השחתת זרע

מקורוEdit

לדעת הבניין ציון (קל"ז) מקור האיסור הוא מבל תשחית, או מהלכה למשה מסיני. ומצפנת פענח (איסורי ביאה פכ"א ה"ט) ואמרי אש (יו"ד סט) נראה שהוא מחמת שפיכות דמים, כמו שדרשו חז"ל. ומסמ"ק (סי' רצב) וחי' ר' ראובן ליבמות (סי' יג-יד) ואגרות משה (אה"ע ח"א ע) נראה שהוא מצד לא תנאף ביד (נדה יג:) וראה עוד בביאור הגרי"י פערלא (ח"ב קמג:.).

המנ"ח (סוף מצוה א') למד מתוס' בסנהדרין (נט: ד"ה והא) ומר"ת ביבמות (יב: ד"ה שלוש), דמי שאינו מצווה בפו"ר אינו מצווה על השחתת זרעו, על כן גויים ונשים אינן מצווין על זה. והיינו שאיסור זה הוא משום ביטול עשה דפו"ר (מנחת חיים). ולכאורה כך נראה מתוס' רא"ש (נדה יג. ד"ה נשים) אליבא דר"ת, שגם איש שקיים פו"ר אסור בהשח"ז כיון שעדיין מחוייב בעשה ד"לערב אל תנח" וגו', הרי שהאיסור הוא רק מחמת ביטול עשה הכרוך בו [וצ"ע דלא נקט עשה ד"לשבת יצרה", ועי' שד"ח (ו יד, אישות ב סקכ"ה ז)].

אך ברב פעלים (ח"ג אה"ע ב) כתב דמהא דמותר לשמש זקינה ומעוברת ועקרה, ולא חשיב מבטל עשה, ש"מ שאין האיסור מחמת כן.

איסורו קודם מתן תורהEdit

משנה למלך (פ"י ממלכים ה"ז ד"ה נחזור), חקר בזה. ועי' מש"כ באילת השחר (שבת מא.) בזה ומה שדייק מד' תוס' בסנהדרין (נט:).

במי שאין לו גבורת אנשיםEdit

עי' אור השנים (יום רביעי) דמי שאין לו גבורת אנשים אינו מוזהר ע"ז, ועי' באילת השחר (שבת מא.) מש"כ קצת סייעתא לדבריו.

ברווקEdit

דעת כל הפוסקים לאסור (עיין ארץ אפרים ח"א סימן כז; אגרו"מ אה"ע ח"ד סימן כז; בנין אב ח"ב סימן ס בשם הגריש"א).

חומרתוEdit

כתב האריז"ל (ליקוטי תורה ישעיה ג): ידוע כי עון הוצאת זרע לבטלה גדול מאד ולא מצינו שנזכר בתורה, והענין, כי לפי שהוא יותר חמור הוא יותר נעלם.

הוצאת זרע לצורך בדיקה רפואיתEdit

עי' חדש על ה(מ)דף (יבמות עו).

מעבר לתחילת הדף