658
עריכות
תיקון לינק
אין תקציר עריכה |
(תיקון לינק) |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
תניא בפ' הקומץ רבה {{ממ|מנחות ל"א ב'}} אמר ר' שמעון בן אלעזר {{תועפור|יא}} עושה דוכסוסטוס כמין דף ועושה ריוח מלמעלה וריוח מלמטה וכמה ריוח אמר רב מנשיא כר יעקב ואמרי לה אמר רב שמואל בר יעקב כמלא אטבא דספרי וכל שכן {{תועפור|יב}} אם הוסיף שיפה עשה. למדנו כתיבתה. צא ולמד איזה שער חייב במזוזה תניא ביומא פ"א {{ממ|י"א א'}} בשעריך אחד שערי הבתים ואחד שערי עיירות {{ממ|ואחד}} שערי מדינות וחצרות {{תועפור|יג}} רפת ולולין ומתבן ואוצרות יין ואוצרות שמן כולן חייבין במזוזה יכול שאני מרבה אף בית שער אכסדרה ומרפסת ת"ל ביתך מה ביתך העשוי לדירה אף כל העשוי לדירה יצאו אלו שאינם עשויים לדירה יכול שאני מרבה בית בורסקי ובית המרחץ ובית הטבילה ת"ל ביתך מה ביתך העשוי לכבוד יצאו אלו שאינם עשויים לכבוד יכול שאני מרבה אף הר הבית והלשכות והעזרות ת"ל ביתך מה ביתך שהוא חול אף כל שהוא חול יצאו אלו שהם קודש ובית הכנסת היכא דלית ביה בית דירה או {{תועפור|יד}} נעשה משל הקדש פטור מן המזוזה דתניא ביומא פ"א {{ממ|י"א ב'}} בית הכנסת שיש בו בית דירה לחזן הכנסת חייב במזוזה ושאין לה בית דירה ר"מ מחייב וחכמים פוטרין והלכה כחכמים ואין לומר הלכה כר' מאיר בגזירותיו. ואמר רבא פ' הקומץ {{ממ|ל"ג ב'}} הני פתחי שימאי פטורים מן המזוזה מאי פתחי שימאי פליגי בה רב רחומי ורב {{תועפור|טו}} חד אמר דלית להו תיקרה וחד אמר דלית להו שיקפי פי' מקום חתוך בעץ או באבן שהדלת שוקף עליו ועבדינן לחומרא {{תועפור|טז}} ואיזה שיהיה חייב במזוזה. אמר רב פפי {{תועפור|יז}} {{ממ|ל"ד א'}} האי אינדרונא דאית ליה ד' בבי חייב בד' מזוזות אע"ג דרגיל בחד טפי. בית שאין לו אלא פצים אחד ר"מ מחייב במזוזה וחכמים פוטרין {{תועפור|יח}}. למדנו באיזה שער. צא ולמד מקום קביעתה בשער אמרינן פ' הקומץ {{ממ|ל"ג ע"א}} אמר רב חסדא מצוה להניח בתחלת שליש העליון פי' {{תועפור|יט}} שלא ישפילנה יותר אבל להגביה יותר רשאי וטעמא כדתניא ר' יוסי אומר וקשרתם וכתבתם מה קשירה בגובה יד (וראש){{הערה|הושמט ע"פ {{ | תניא בפ' הקומץ רבה {{ממ|מנחות ל"א ב'}} אמר ר' שמעון בן אלעזר {{תועפור|יא}} עושה דוכסוסטוס כמין דף ועושה ריוח מלמעלה וריוח מלמטה וכמה ריוח אמר רב מנשיא כר יעקב ואמרי לה אמר רב שמואל בר יעקב כמלא אטבא דספרי וכל שכן {{תועפור|יב}} אם הוסיף שיפה עשה. למדנו כתיבתה. צא ולמד איזה שער חייב במזוזה תניא ביומא פ"א {{ממ|י"א א'}} בשעריך אחד שערי הבתים ואחד שערי עיירות {{ממ|ואחד}} שערי מדינות וחצרות {{תועפור|יג}} רפת ולולין ומתבן ואוצרות יין ואוצרות שמן כולן חייבין במזוזה יכול שאני מרבה אף בית שער אכסדרה ומרפסת ת"ל ביתך מה ביתך העשוי לדירה אף כל העשוי לדירה יצאו אלו שאינם עשויים לדירה יכול שאני מרבה בית בורסקי ובית המרחץ ובית הטבילה ת"ל ביתך מה ביתך העשוי לכבוד יצאו אלו שאינם עשויים לכבוד יכול שאני מרבה אף הר הבית והלשכות והעזרות ת"ל ביתך מה ביתך שהוא חול אף כל שהוא חול יצאו אלו שהם קודש ובית הכנסת היכא דלית ביה בית דירה או {{תועפור|יד}} נעשה משל הקדש פטור מן המזוזה דתניא ביומא פ"א {{ממ|י"א ב'}} בית הכנסת שיש בו בית דירה לחזן הכנסת חייב במזוזה ושאין לה בית דירה ר"מ מחייב וחכמים פוטרין והלכה כחכמים ואין לומר הלכה כר' מאיר בגזירותיו. ואמר רבא פ' הקומץ {{ממ|ל"ג ב'}} הני פתחי שימאי פטורים מן המזוזה מאי פתחי שימאי פליגי בה רב רחומי ורב {{תועפור|טו}} חד אמר דלית להו תיקרה וחד אמר דלית להו שיקפי פי' מקום חתוך בעץ או באבן שהדלת שוקף עליו ועבדינן לחומרא {{תועפור|טז}} ואיזה שיהיה חייב במזוזה. אמר רב פפי {{תועפור|יז}} {{ממ|ל"ד א'}} האי אינדרונא דאית ליה ד' בבי חייב בד' מזוזות אע"ג דרגיל בחד טפי. בית שאין לו אלא פצים אחד ר"מ מחייב במזוזה וחכמים פוטרין {{תועפור|יח}}. למדנו באיזה שער. צא ולמד מקום קביעתה בשער אמרינן פ' הקומץ {{ממ|ל"ג ע"א}} אמר רב חסדא מצוה להניח בתחלת שליש העליון פי' {{תועפור|יט}} שלא ישפילנה יותר אבל להגביה יותר רשאי וטעמא כדתניא ר' יוסי אומר וקשרתם וכתבתם מה קשירה בגובה יד (וראש){{הערה|הושמט ע"פ {{ | ||
Plainlinks|[https:// | Plainlinks|[https://gallica.bnf.fr/ark:/12148/btv1b9064412s/f219.item|כת"י פריז 1309 №]}}}} אף כתיבה בגובה ואמר ר' זירא אמר רב מתנה אמר שמואל מצוה להניחה בתחלת שליש העליון כר' יוסי ואע"ג דפליג ר' יהודה על ר' יוסי ואמר מגביה מן הקרקע טפח ומרחיק מן הקורה טפח וכל הפתח בשר למזוזה וקאי רב הונא כוותיה דר' יוסי קי"ל דקי"ל בעירובין {{ממ|מ"ו ב'}} ר' יהודה ור' יוסי הלכה כר' יוסי ועוד דקיימא שמואל כוותיה. ואמר ר"ח {{ממ|ל"ג ב'}} מצוה להניח בטפח הסמוך לר"ה מ"ט רבנן אמרי כדי שיפגע במצוה מיד רב חנינא מסורא אמר כי היכי דתינטריה. רב יוסף משמיה דרבא אמר העמיק לה טפח פסולה פי' עד טפח נקרא מזוזה יותר {{תועפור|כ}} לא נקרא מזוזה ויוצא משם שם מזוזה. אמר רב יהודה אמר שמואל {{ממ|ל"ב ב'}} מצוה להניחה בתוך חללו של פתח וטעמא דבשעריך כתיב תניא {{ממ|ל"ד א'}} ביתך דרך ביאתך מן הימין או אינו אלא מהשמאל ת"ל ביתך מאי תלמודא אמר רבא {{תועפור|כא}} דרך ביאתך וכי עקר אינש כרעיה דימינא עקר ברישא רב שמואל בר אחא משמיה דרבא בר עולא אמר מדכתיב ויתן אותו אצל המזבח מימין בבוא איש בית ה'. למדנו המקום. צא ולמד כיצד יקבענה. תניא {{ממ|ל"ג ב'}} העמיד לה מלבן של קנים חותך שפופרת ומניחה אמר רב אחאי בדיה דרבא ל"ש אלא שהעמיד ולבסוף חתך אבל חתך והניחה ולבסוף העמיד פסולה משום תעשה ולא מן העשוי פי' {{תועפור|כב}} וכתבתם על מזוזות ולא שכבר כתוב ומונח. ותניא {{ממ|ל"ד א'}} וכתבתם יכול יכתבם על האבנים שיכול והלא דין הוא {{תועפור|כג}} נאמר כאן כתיבה ונאמר להלן כתיבה דכתיב {{תועפור|כד}} כתוב זאת זכרון בספר מה להלן בספר אף כאן בספר ואע"ג דאיכא למילף כתיבה כתיבה מאבנים דכתיב וכתבת על האבנים אין דנין כתיבה הנוהגת לדורות מכתיבה שאינה נוהגת לדורות ואומר ואני כותב על הספר אע"ג דכתיב על מזוזות דמשמע במזוזות ממש פי' רבא {{תועפור|כה}} וכתבתם כתיבה תמה והדר על מזוזות. תניא {{ממ|ל"ב ב'}} תלאה במקל או שהניחה אחרי הדלת סכנה ואינה מצוה פי' {{תועפור|כו}} בשעת השמד שנו שמסכן נפשו בחנם. אמר רב יהודה א"ש {{ממ|ל"ג א'}} במזוזה הלך אחר היכר צד {{תועפור|כז}} מאי היכר צד רב אדא אמר אבקאתא ה"ד כגון דאיכא פיתחא בין תרי בבי ולא ידעינן איזה צד יקרא ביאה ואיזה צד יקרא יציאה. אמר רב יהודה עשאה כמין נגר פסולה פירש לי רבי כמין נגר מעומד אלא צריך להניחו מושכב כספר תורה המונח בארון וראייתו דמעומד קרי נגר דאמרינן בב"ב {{ממ|ק"א א'}} גבי כוכין דשדי ליה כמין נגר פי' קברו {{ממ|מעומד {{תועפור|כח}} ורש"י פי' כמין נגר מושכב ולרבי היה ספק בידו דא"ל יניחנה חצייה מושכב וחצייה}} מעומד והיינו כי אשתוירא דמכשר במנחות {{ממ|ל"ג א'}} כזה והעם נהגו ברש"י ונראה הדבר וגם כי מושכב שמא יעמיק במזוזה טפח ומפסיל. ובשעה שהוא קובעה בביתו צריך לברך אקב"ו לקבוע מזוזה ובשעת עשייתה א"צ לברך דמסקינן {{תועפור|כט}} במנחות פ' התכלת {{ממ|מ"ב ב'}} כל מצוה דעשייתה לא הוי גמר מצוה אע"ג דפסולה בעובד כוכבים אין צריך לברך וכל מצוה דעשייתה הוי גמר מצוה אע"ג דכשרה בעובד כוכבים צריך לברך. תניא {{ממ|ב"מ ק"ב א'}} המשכיר בית לחברו על השוכר לעשות לו מזוזה וכשהוא יוצא לא יטלנה בידו ויצא ובעובד כוכבים נוטלה ויוצא. תניא {{ממ|מנחות מ"ד א'}} השוכר בית בחו"ל והדר בפונדקי בא"י פטור מן המזוזה כל ל' יום אבל השוכר בית בא"י חייב במזוזה לאלתר {{תועפור|ל}} משום ישוב ארץ ישראל דאמר רב משרשיא מזוזה חובת הדר היא וטעמא דכתיב ביתך ודרשינן ביאתך אלמא ביוצא ובא הקפיד הכתוב. | ||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||