ספר חסידים/תשמה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כשמזכירים תלמידי חכמים אין צריך לומר זכרונם לברכה[1] כמו שאין אומרים כשאנו קורין בתורה על משה ועל אהרן זכרונם לטובה. וכ"ש כשאדם מזכיר טענה מתלמידי חכמים שאין כותבים ז"ל שהרי מר בר רב אשי כשהיה אומר בבית המדרש בשם אביו היה אומר אמר רב אשי ולא היה אומר זכרונו לברכה. בתוך י"ב חודש שמת האב אם מזכיר אותו יאמר ז"ל. אבל לאחר י"ב חדש לא היה אומר. וכן כשאדם אומר שנים מקרא ואחד תרגום כשמזכיר הצדיקים שנזכר בפסוקים אין צריך לומר ז"ל:
- ↑ עי' במדרש (ב"ר מט א): אמר רבי יצחק כל מי שהוא מזכיר את הצדיק ואינו מברכו עובר בעשה, מה טעמיה, זכר צדיק לברכה. ועי' שדי חמד (אסיפת דינים, "התנצלות לכבוד המתים שהם חיים" לפני מערכת ד') בשם מגדל חננאל שהקשה על הספר חסידים מדברי המדרש, והניח בצ"ע, ושהרב נחמד למראה (ח"ב דף קלא טור ג) כתב ליישב דעת ספר החסידים על פי דברי המפרשים שהביא החיד"א בספר פתח עיניים (יומא לח:) שהקשו בסוגייה שם וכן במה שדרשו בנח איש צדיק, הואיל והזכירו סיפר בשבחו, שהרי כמה פעמים זכר את אברהם ונח וצדיקים אחרים ולא סיפר בשבחם ולא בירכם, ותירצו שרק כשהכתוב מזכיר פורענות הרשעים והוצרך להזכיר הצדיק, כמו נח גבי מבול ואברהם גבי סדום, אז מספר בשבחו ומברכו, אבל כשמזכיר הצדיק סתם אינו טעון ברכה, וזהו פירוש הכתוב זכר צדיק לברכה כששם רשעים ירקב, וזוהי דעת הספר חסידים שכשמזכיר את הצדיק בסתם (בלא הזכרת פורענות הרשעים) אין צריך לומר זכרונם לברכה. וע"ש בשדי חמד מה שהביא עוד בענין זה.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
< הקודם · הבא >