יצחק ל.

לכבוד אחי יקירי הרב הגאון החו"ב שלשלת היוחסין מוה"ר '''אהרן אריה הכהן האללענדער''' (שליט"א) הי"ד, אבד"ק אמסאנא.

באתי בזה להשיבך על שאלתך. בנידון מי שלרגל מחלה אין יכול לאכול רח"ל, ולפי פקודת הרופאים (מזונים) [זנים] אותו רק באמצעות זריקות - אנעקיצאן של טופי סוכר או קפה בגופו. ונסתפקת אחי אם הזריקה נחשבת כאכילה לענין מצות חיוב אכילה בערב יום כיפור, וכן לענין איסור אכילה ביום הכיפורים בזמן שחולה זה הוא בגדר שאין בו סכנה.

==== על ידי הזריקה אין 'אבידת' נפש ====

א. הנה ביום הכיפורים כתיב (ויקרא טז, כט) 'עינוי' שהוא 'אבידת' הנפש, והיא עיקר כדאיתא ביומא (עד:), ובירושלמי (פ"ח ה"א). ובתשובות הלכות קטנות (ח"ב סי' רפב, מובא בתפארת ישראל יומא פ"ח מ"ג אות יז) נסתפק בזה, בשותה מים ביום הכיפורים שגם כן לא זיינא ולית בהו 'אבידת' הנפש עיי"ש. ואם כן לפי זה על ידי הזרקת האנעקציאן שגם כן מזון ומרגיש על ידה כח, לכאורה יש לומר שיהא אסור ביום הכיפורים אף על פי שזה לא כדרך אכילה מכיון שביום הכיפורים מחויבין בעינוי וכאן אין עינוי.