פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
יצחק ל.
הצטרף ב־28 ביוני 2020
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==== דבר איסור שיומו גורם האיסור ==== וביו"ד (סי' קנה סעי' ג) איתא, אף על גב דאין הכא נמי מדרבנן מותר לחולה שאין בו סכנה להתרפאות בהם [- באיסורי הנאה], מכל מקום לא יאכל ולא ישתה האיסור ע"ש. אך הפרי מגדים (או"ח סי' שכח א"א ס"ק יא) כתב, דכל שאין אסור מחמת עצמו רשאי החולה שאין בו סכנה לאכול ממנו. והפמ"ג הקשה על זה גם מסתם יינם, ע"ש, ובפמ"ג בא"א ס"ק (יג) וט"ו, ועיין מה שכתב בפמ"ג או"ח סי' קנ"ח (א"א ס"ק ח). אבל הגאון רבי עקיבא איגר בתשובה (מהדו"ק, סי' ה), מובא בפתחי תשובה (יו"ד סי' קנה ס"ק ח), צידד לומר דהיכא שהמאכל בעצמו מותר אלא דיומו גורם האיסור כגון פירות שביעית ומוקצה בשבת, שרי לחולה שאין בו סכנה לאכול. וכן פסק הישועות יעקב (או"ח סי' שכח, בתשובה בסוף הסימן) ע"ש. והנה הרואה, בבדק הבית (בית ג שער ז) כתב, דמוקצה אסור לחולה שאין בו סכנה ע"ש, על כרחך דלא כהגרעק"א הנ"ל.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)