מראי מקומות/יורה דעה/תג

מראי מקומות יורה דעה תג

השומע ביום ל' כשומע ביום כ"ט דחשיב שמועה קרובה

כ"כ הטוש"ע בסעיף א, וכן הביא הב"י מהרי"ף ומהפוסקים, ויש להעיר דהרי"ף כתב כן בשם בה"ג, וכ"כ האשכול בסוף הל' מו"ק, דהוי שמועה קרובה, והביא ראיה לדבר, וכ"כ המנהיג בהל' אבל סי' קנה ד"ה על.

בשמועה רחוקה האם צריך עטיפת הראש או דסגי בחליצת הסנדל

הטוש"ע והב"י בסעיף ב, הביאו מהרא"ש והרמב"ן דסגי בחליצה, ויש להעיר דהמנהיג בהל' אבל סי' קנה ד"ה על, כתב דצריך גם עטיפת הראש.

אם צריך לקרוע בשמועה רחוקה אפי' בשאר קרובים

הטוש"ע בסעיף ד, כתבו דאין לקרוע, והב"י כתב דכן פסקו הפוסקים, וציינו דהכי סברי הרי"ף והרמב"ם והרמב"ן והרא"ש, ויש להעיר דהמנהיג בהל' אבל סי' קנה ד"ה תספורת, כתב דצריך לקרוע, ע"כ, ובה"ג בהל' אבל בעמוד רמה, כתב סתמא דצריך לקרוע ומשמע דס"ל כן אף בשאר קרובים ולא רק באביו ואמו, וציינו שם דהמרדכי הביא בשם בה"ג להיפך דאין צריך לקרוע, ע"כ, ושמא כוונת המרדכי לה"ג של רב צמח גאון שהביאו תוס' במו"ק כ: ד"ה קורע, דס"ל דאינו קורע, וציינו עוד שם דריצ"ג בח"ב עמ' סד, הבין שדעת בה"ג שצריך לקרוע על שאר קרובים וחלק עליו דאין צריך לקרוע כי הלכה כדברי המיקל באבל, אמנם האו"ז ח"ב סי' תיח, כתב דאין כלל זה חל על קריעה אלא רק על אבילות, ע"כ מהמציין.

אם צריך לקרוע על אביו ואמו בשמועה רחוקה

הטוש"ע בסעיף ד, כתבו דקורע, והב"י והדרכ"מ הביאו בזה מחלוקת דהראב"ד והרמב"ם סוברים דאין לקרוע, ומאידך הרא"ש והרמב"ן והרי"ף והטור והמרדכי ס"ל דקורע, ויש להעיר דתוס' במו"ק כ: ד"ה קורע, כתב דרבו זקינו כתב בתשובה דאין צריך לקרוע, ומאידך בהלכות גדולות של רב צמח גאון כתוב שצריך לקרוע, וראוי לסמוך עליהם, ע"כ דברי התוס', ומדברי בה"ג בהל' אבל בעמוד רמה, מבואר דצריך לקרוע, וסמ"ק במצוה צו אות שפד, כתב דר"ת מצריך קריעה וכתב סמ"ק דאין ההלכה מתיישבת כן, ע"כ, והמנהיג בהל' אבל סי' קנה בד"ה תספורת, ובד"ה על, כתב שקורע, ונמצא בידינו דהרמב"ם והראב"ד וסמ"ק ורבו זקינו של בעל התוס' ס"ל דאין צריך לקרוע, ומאידך הרא"ש והרמב"ן והרי"ף והטור והמרדכי ורב צמח גאון ובה"ג ור"ת והמנהיג כולהו סברי דצריך לקרוע, והכי נקטינן דקורע כהטוש"ע.

מת לו מת ערב סוכות דחשבי' לערב החג והחג ושמיני עצרת כ"א יום, היינו דוקא למי ששמע או אפי' למי שבאה לו שמועה בריש חשוון דנימא דהוי שמועה רחוקה

הב"י בסעיף ח, הביא דהמאור כתב דיש מן החכמים שנסתפקו בזה ואמרו הלכה כהמיקל באבל, והב"י הביא דרבינו ירוחם והרמב"ן ונמוק"י הביאו להלכה את דעת המאור דס"ל דהוי שמועה קרובה, ויש להעיר דהאשכול בסמוך לסוף הל' מו"ק ד"ה והיכא, הביא את דברי אותו רב שכתב דהוא ספק והלכה כהמיקל, והאשכול שם נקט דהוי שמועה רחוקה.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף