מצודת דוד/שופטים/כא

מצודת דוד ‏ שופטים כא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

נשבע במצפה. מאז נקהלו אל המצפה עד לא נלחמו:

לא יתן בתו. על כי החזיקו ידי עוברי עבירה:

ב

ויבא העם. אחר כל המעשים האלה:

בית אל. אל בית האלהים אשר בשילה (ג) למה ה' וגו'. למה באה על ידינו תקלה כזאת להחסיר מישראל שבט אחד, וכאלו שאלו להורותם מה לעשות להעמיד השבט:

ד

ויבנו שם מזבח. נוסף על המזבח שעמד במשכן:

ויעלו עלות ושלמים. לרצות עצמן לה' ולעשות שלום בינם לאביהם שבשמים, לתת בלבם עצה נכונה:

ה

בקהל וגו'. רצה לומר, מי הוא אשר לא עלה 'מכל שבטי ישראל' באסיפת הקהל 'אל ה", כי השכינה שורה במקום אשר יאספו ישראל שמה (סנהדרין לט ב):

כי השבועה וגו'. ולזה שאלו לעשות ולקיים דבר השבועה:

ו

וינחמו. רצה לומר, בעבור שנחמו בני ישראל וכו':

ז

מה נעשה להם. וחוזר ומפרש, לנותרים שלא נהרגו, מה נעשה להמציא להם נשים, ואנחנו הלא נשבענו בה' וכו', ומאין ימצאו נשים:

ח

ויאמרו. רצה לומר, וזה היה הסבה שהתעוררו ואמרו 'מי אחד' וכו', בכדי לקיים את השבועה להמיתם ולתת מבנותם לבני בנימן לנשים:

והנה לא בא איש. רצה לומר, לא ראו מביאת איש וכו':

ט

ויתפקד העם. חזרו להשגיח בדבר ולחפש אחר מי מהם ולא מצאו:

יא

וזה הדבר. רצה לומר, רק זה הדבר תעשו, להחרים כל זכר וכל אשה וכו', אבל לא הבתולות:

יב

וימצאו וגו' בתולה. הושיבום על פי חבית של יין, בעולה ריחה נודף ולא בתולה, כן אמרו רבותינו זכרונם לברכה (יבמות ס ב):

למשכב זכר. לשכב עמה משכב זכר, ואמר לתוספת ביאור:

יג

וידברו. מה שאמר בסוף המקרא שקראו להם 'שלום', ולא יהרגום עוד מעתה:

יד

וישב בנימן. אל העדה:

הנשים אשר חיו. רצה לומר הבתולות אשר החיו מבין הבעולות:

לא מצאו. לא ספקו להם כפי הצורך, כי הבתולות היו ארבע מאות, ובני בנימין נשארו שש מאות (לעיל כ מז):

טו

נחם לבנימן. נתחרטו על מה שעשו לבנימן:

כי עשה ה'. על ידם עשה ה' פרץ בשבטי ישראל, להיות כמעט חסרים שבט אחד:

טז

לנותרים. אלו שני המאות הנותרים משש המאות, מה נעשה להמציא להם נשים:

כי נשמדה. כי מבני בנימן נשמדה כל אשה, ומהיכן ישאו נשים:

יז

ויאמרו. השיבו כל העדה ואמרו, הלא ירושת הפליטה מיבש גלעד, הם הבתולות שהחיו, הלא לבנימן נתנום ולא יהיה אם כן עוד נמחה השבט, כי הם יולידו בנים ובנות:

יח

ואנחנו. רצה לומר, ואם בעבור חמלת שני המאות איש עצמן, מה נעשה עוד, הלא לא נוכל לתת להם מבנותינו כי כלנו נשבענו וכו':

יט

ויאמרו. חזרו זקני העדה ואמרו 'הנה חג ה' בשלו', ובמקום ההוא ימצאו נשים, וכאשר אמרו לבני בנימן (לעיל כ כב):

חג ה'. יום שמרבים בו קרבנות לה':

מימים ימימה. קבוע בכל שנה ושנה:

אשר מצפונה וגו'. נתן סימן על המקום (גיטין ז ב) ואמר, שהיא בצפונה של בית אל, ובמזרחה של המסלה העולה מבית אל לשכם ובדרומה של לבונה:

כ

ויצוו. אל העם לא אמרו באיזה אופן ימצאו, כי פן יודע לאנשי שילה ויהיו נשמרים, אבל לבני בנימן אמרו האופן, וציוום לארוב בכרמי שילה:

כא

וראיתם. ומן המארב תשקיפו מי היוצא, וכאשר יצאו בנות שילה לחול במחולות, כי כן היה דרכם ביום ההוא:

ויצאתם. אז תצאו מן המארב, וכל איש יחטוף אחת להיות אשתו ותלכו לדרככם:

כב

אבותם. של הנערות הנחטפות:

לריב אלינו. לעשות עמנו מריבה לעזור להם להוציא הנשים מתחת ידכם במשפט:

ואמרנו. ונאמר להם 'חננו' וחמלו למעננו את בני בנימן מלקחת מהם את הנשים:

כי לא לקחנו וגו' במלחמה. רצה לומר, כי במלחמות יבש גלעד לא לקחנו מהם כל כך נערות עד שיהא בהן די ליתן לכל איש מבני בנימן את אשתו, ומהיכן אם כן ימצאו נשים:

כי לא אתם וגו'. רצה לומר ואם בעבור איסור השבועה, הלא אין כאן חשש איסור שבועה, כי לא אתם נתתם להם מרצונכם כדרך עת נשואין שיהיה עליכם אשם, כי הלא בחזקה לקחו:

כג

למספרם. לפי מספרם אחת לכל איש:

מן המחללות. מן הנשים המחוללות אשר לקחו בחזקה:

ויבנו את הערים. כי בני ישראל הרסו ושרפו אותם:

כד

בעת ההיא. אחר שמצאו נשים לבני בנימן:

איש לנחלתו. ולא החזיק מי מהם בנחלת בנימן, כי שש מאות איש אשר נשארו ירשו כל נחלת בנימן:

כה

בימים ההם אין מלך. רצה לומר עם כי לא היה בימים ההם מלך בישראל וכל אחד עשה הישר בעיניו, מכל מקום לא שלחו יד בנחלת בנימן, כי בעבור אשר נשארו מעט מהרבה מאוד חמלו עליהם והניחו להנשארים את כל הנחלה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף