מהרש"א - חידושי הלכות/סנהדרין/נז/א
מהרש"א - חידושי הלכות סנהדרין נז א
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף יד רמ"ה מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א ערוך לנר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמרא דכתיב ותשחת הארץ וגו' כל מקום שנאמר השחתה אינו כו' עי' בחדושי אגדות: שם אי משום דאתרבו מאיש איש עכו"ם נמי כו' היינו לר"מ דאית ליה כנויין בעכו"ם מאיש איש מרבה נמי במיתה מאיש איש אבל לרבנן דלית להו כנויין כלל בעכו"ם כיון דאיש איש בכנויין כתיב לא מרבה מיניה מיתה בעכו"ם לברכת השם ולהכי איצטריך למימר לרבנן דברה תורה כלשון בני אדם וכן נראה מדברי התוס' לקמן וק"ל: בפירש"י בד"ה נהרג עליו משום גזל ואע"פ שאין זו בעולת כו' עכו"ם בישראל שפחה כנענית כו' לעבד עברי כו' ישראל בעכו"ם כו' ולקח בשביה מותר כו' ישראל בישראל כו' דהיינו שפחה חרופה כו' עכ"ל מה שהוצרך לשנות פירושו דגבי עכו"ם בישראל הוצרך לפרש שיחדו לעבד עברי דאם יחדו ישראל לעבד כנעני אין זה עכו"ם בישראל דמשמע שגזל העכו"ם את הישראל כיון שהיא מיוחדת לכנעני וע"כ נמי שיחדה הישראל לעבד עברי ולא עכו"ם דעכו"ם הקונה עבד עברי אסור הישראל עבדו בשפחה כנענית ובישראל בעכו"ם כו' הוצרך לפרש שלקח בשביה דאם לא כן ודאי דאסורה לישראל אך מה שפירש בישראל בישראל דהיינו שפחה חרופה כו' לא ידענא מי הכריחו לשנות פירושו דאיכא למימר בפשיטות נמי בעבד עברי דומיא שפי' בעכו"ם בישראל וצ"ע:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |