מהר"צ חיות/חגיגה/יא/ב

מהר"צ חיות חגיגה יא ב

במשנה. רתוי לו שלא בא לעולם. נ"ב עיין רש"י כאן, ובקידושין (מ' ע"א) הגירסא ראוי לו שלא בא לעולם. ועיין ערוך (ערך רתה) שמביא ג"כ שתי הגירסות אלו:

גמרא. איש איש לרבות את הנכרים שמוזהרים על ברכת השם ועבודה זרה. נ"ב הגאון בעל טורי אבן תמה דהרי בלאו הכי עבודה זרה וברכת השם בכלל שבע מצות דנלמד מסנהדרין (נו ע"ב) דבן נח מצווה עליהן. ונ"ל דאמרינן סנהדרין (נט ע"א) דמצוה שנאמרה ולא נשנית לישראל נאמרה ולא לבני נח. וא"כ בלי הכפלת האיסור אחר מתן תורה הוה אמינא דכיון שניתנה תורה פקע איסור מבני נח ולא נאמר רק לישראל. ועי' תוס' חולין כב ע"ב דכתבו דאי לאו מן העוף הו"א דמחוסר אבר מותר לעכו"ם ע"ש:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף