ליקוטי מוהר"ן/רכו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אעריכה
מה שהרשעים על־פי רב הם מזמרים נגונים של יללה ועצבות, כי הם בחינת נשמת ערב רב, ואמא דערב רב היא לילית שהיא מיללת תמיד, ועל־כן הם עושים נגונים של יללה כנ"ל.
ומה שדרך בני אדם למשך אל נגונים הללו, כי יניקתם מבחינת: ועיני לאה רכות (בראשית כט יז), מבחינת קלקול הראות, בבחינת מארת חסר, כמו שכתוב (שם א): יהי מארת – חסר, דא לילית (ת"ז תיקון מד דף עט:),
ועקר הנגון הוא מבחינת שבט לוי שהיו מנצחים בשיר, שהם מבני לאה, ואז כשנולד לוי נאמר (שם כט): הפעם ילוה אישי אלי, כי על־ידי שנולד לוי שהוא סטרא דנגונא (זוהר שמות דף יט), על־ידי־זה בחינת ההמשכה, שילוה וימשך אליה, ועל כן נגינה שהוא נשתלשל ויורד משם, מבחינת ועיני לאה רכות, יש לו כח למשך, בבחינת הפעם ילוה כנ"ל.
וכשמזמרים אלו הנגונים הנ"ל בשבת, על־ידי־זה מעלין אותם, כי בשבת נשלם האור, בבחינת מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (ברכות מג:): פסיעה גסה נוטלת מאור עיניו וכו' ומהדרא לה בקדושא דבי שמשא. נמצא שבשבת האור בשלמות, בבחינת: פוסעים בו פסיעה קטנה; ואזי מעלין הנגונים הנ"ל שיניקתם מקלקול הראות כנ"ל, על־ידי שבת, שהוא בחינת תקון הראות בשלמות כנ"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |