ליקוטי מוהר"ן/ב/טז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
הקשו: מפני מה כשהאדם מבקש פרנסה, אין נותנין לו תכף מן השמים, כי אם על ידי סבות, לכל אחד לפי סבתו; - שזה צריך לזרע תבואה ולחרש ולקצר וכו', וזה צריך לנסע ולמצא צרך פרנסתו שם, וכיוצא בזה, ולמה לא נותנין לו תכף, בשעה שמבקש פרנסתו, מזמן. והתרוץ: דע, שכל הפרנסה של ישראל צריכין לקבל על ידי המלך (עין זוהר תרומה קנג), כמו שכתוב במלך (דניאל ד): "אילנא די חזית די רבה ותקף וכו' ומזון לכלא בה אנת הוא מלכא". ועקר המלכות הוא על ידי ענוה, בבחינת (משלי ט"ו): "ולפני כבוד ענוה", שעקר כבוד וגדלת המלכות הוא על ידי ענוה דיקא, כי כן דרך המלכות; בכל פעם, שצריך, שיקדים ענוה לכבודו וגדלתו. כמו שבכל יום בשעה שקם ממטתו, שאזי עדין הוא בקטנות, שמלבש במלבושים פשוטים, וגם פניו אינו בצחות וזכות עדין קדם הרחיצה, ואחר כך מיפה עצמו ומתלבש בבגדי כבוד, ומתפשט בגדלתו כדרך המלך. וכן אמרו רבותינו, זכרונם לברכה (יומא כב:): 'מפני מה לא נמשכה מלכותו של שאול, מפני שלא היה בו שום דפי. כי אין ממנין פרנס על הצבור אלא אם כן קפה של שרצים תלויה מאחוריו. שאם תזוח דעתו עליו, אומרים לו: כלך מאחריך'. כי עקר המלכות - על ידי ענוה כנ"ל, וכל מה שיש להמלך ענוה ביותר, מתפשט מלכותו ביותר כנ"ל. וכשנמשך המזון על ידי המלך כנ"ל, נעשה ממנו ברורים, כגון תבואה, שהרבה ממנה אוכלין בהמות, ואחר כך מתברר עוד, ואוכלין ממנה עכו"ם, עד שמתברר ממנה לישראל. וגם בהאכילה יש ברורים, עד שמתברר ונעשין מהם אמרי שפר, דהינו ברכות שמברכין עליהם תחלה וסוף, ומתפללין ועובדין השם יתברך בכחות האכילה. וזה בחינת (בראשית מ"ט): "מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך, נפתלי אילה שלוחה הנותן אמרי שפר". 'שמנה לחמו' וכו', דהינו הפרנסה שהיא בחינת 'מעדני מלך', כי מקבלין אותה על ידי המלך, ועל כן תכף כתיב אחריו: 'נפתלי וכו' הנותן אמרי שפר', דהינו אמרי שפר של ברכות ותפלות וכיוצא, שנעשין מן הברורים של מעדני מלך כנ"ל. ואלו הברורים הם בחינת קטרת, כידוע, שקטרת היא בחינת ברורים. ומאלו אמרי שפר שנעשין מן מעדני מלך, נעשה עטרה להמלך, וגם יכולין לראות זאת העטרה. וזהו בחינת (שיר השירים ג): "צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה, בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו" - הינו לראות העטרה של המלך שנעשה ביום חתנתו. כי התחברות שמתחברין האמרי שפר עם המלך, זה בחינת חתנה, בבחינת (משלי כ"ב): "חן שפתיו רעהו מלך" שחן השפתים, דהינו האמרי שפר, מתחברין עם המלך בבחינת רעות - וזהו "ביום חתנתו". וזהו: "וביום שמחת לבו" - זה בחינת קטרת, בבחינת (משלי כ"ז): "שמן וקטרת ישמח לב". כי הברורים שמהם נעשה אמרי שפר כנ"ל, שמהם נעשה העטרה כנ"ל, הם בחינת קטרת כנ"ל. וזהו: "שעטרה לו אמו" - הינו בחינת חוה, שהיא היתה "אם כל חי" (בראשית ג) כי חוה - ראשי תבות: המעטרכי חסד ורחמים (תהלים ק"ג), הינו בחינת העטרה הנ"ל, שנעשה על ידי בחינת: "המשביע בטוב עדיך", דהינו בחינת מעדני מלך כנ"ל. (והעקר חסר). והכלל - שצריכין לראות את המלך, בבחינת (ישעיה ל"ג): "מלך ביפיו תחזינה עינך", דהינו כשהוא ביפיו וגדלתו, ולא בשעת קטנות. ואם היו נותנין לו פרנסתו תכף ומיד, לחם מזמן, היה אפשר שיראה את המלך בשעת קטנות, כגון בשעה שמקטין את עצמו ומחשב את עצמו שקפה של שרצים תלויה מאחוריו וכיוצא כנ"ל. אבל עכשו שנותנין הפרנסה על ידי סבובים, נמצא שבאה בעתים מיחדים. כי לכל סבה צריכה עת מיחד, עד שתצא הפרנסה אליו. ועל כן לא יבוא לראות את המלך בקטנותו, רק ביפיו כנ"ל, כי אין נותנין לו הפרנסה תכף, רק בעת מיחד, באפן שלא יראהו - רק ביפיו, בבחינת: 'מלך ביפיו' וכו'. כי על ידי הפרנסה רואין המלך בעטרה כנ"ל. וזה הסוד מרמז בפסוק (תהלים קמ"ה): "עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו, פותח את ידך" וכו'. 'עיני כל' וכו' - זהו הקשיא הנ"ל, הינו: "עיני כל אליך ישברו, ואתה נותן להם את אכלם בעתו", דהינו שמבקשין על פרנסה, ואין נותנין תכף, רק בעתו כנ"ל. והתרוץ: "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון" (ולא סים):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |