ילקוט שמעוני/א/תרפא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כל אשר יעבור, נאמר (כז) כאן העברה ונאמר להלן העברה, מה העברה האמור להלן אין קדושה חלה עליו אלא בחיי אמו, אף העברה האמור להלן אין קדושה חלה עליו אלא בחיי אמו. אי מה להלן זכרים אף כאן זכרים, תלמוד לומר כל אשר יעבור תחת השבט אחד זכרים ואחד נקבות במשמע. מעשר יליף תחת תחת מקדשים להוציא את הכלאים, וגמר העברה העברה מבכור דלא קרב בעל מום. קפץ אחד מן המנוים לתוכן כולן פטורין, עשירי ודאי אמר רחמנא ולא עשירי ספק. הכל נכנסין לדיר להתעשר חוץ מן הכלאים וטרפה ויוצא דופן ומחוסר זמן ויתום, ואיזהו יתום כל שמתה אמו [או שנשחטה ואחר כך ילדה]. ר' יהושע אומר אפילו נשחטה אמו והשלח קיים אין זה יתום. מנה"מ דתנו רבנן ושור או כשב פרט לכלאים וכו'. ר' ישמעאל בנו של ריבבא בתרא [אומר] נאמר כאן תחת ונאמר להלן תחת אמו, מה להלן פרט לכל השמות הללו אף כאן פרט לכל השמות הללו, ומה כאן פרט לטרפה אף להלן פרט לטרפה. הכל לאותויי מאי, לאתויי הא דתנו רבנן הרובע ונרבע והמוקצה והנעבד והאתנן והמחיר וטומטום ואנדרוגינוס כולן נכנסין לדיר להתעשר. ר' שמואל בן יהודה אומר משום רבי שמעון טומטום ואנדרוגינוס אין נכנסין לדיר להתעשר, ותנא דידן אי גמר תחת תחת מקדשים הני נמי לא, ואי לא גמר הנך מנא ליה. לעולם גמיר והני רחמנא רבינהו דכתיב כי משחתם בהם מום בם ותנא דבי רבי ישמעאל כל מקום שנאמר בו השחתה אינו אלא דבר ערוה ואלילים, דבר ערוה דכתיב כי השחית כל בשר, אלילים פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל, כל שהמום פוסל בו דבר ערוה וע"א פוסלין בו וכל שאין המום פוסל בו אין דבר ערוה וע"א פוסלין בו, והאי מעשר הואיל ולא פסיל ביה מומא, דכתיב לא יבקר בין טוב לרע, דבר ערוה וע"א נמי לא פסלי ביה. רובע ונרבע דבר ערוה מוקצה ונעבד ע"א ואתנן דבר ערוה ומחיר איתקש לאתנן, טומטום ואנדרוגינוס קסבר ספיקא הוא. רבי שמעון בן יהודה סבר בריה הוא, ומיעט רחמנא גבי קדשים זכר ודאי נקבה ודאית ולא טומטום ואנדרוגינוס. מעשר נמי גמר תחת תחת מקדשים, תנו רבנן הכל נכנסים לדיר להתעשר חוץ מן הכלאים וטרפה דברי רבי אליעזר בן יהודה איש כפר ברתותא שאמר משום ר' יהושע לטעמיה דאמר אפילו שחט את אמו והשלח קיים אין זה יתום. העיד רבי ישמעאל בן כתריאל מערקת לבנה לפני רבי במקומנו מפשיטין את המתה ומלבישין את החיה, א"ר נתגלה טעמא של משנתנו (בכורות נז:), חזירין שבמקומנו יש להן ששים רבוא קלפי עלין, יתוש שבמקומנו יש בו ששים רבוא קלפים בבית המסס שלו, פעם אחת נפל ארז במקומנו ועברו שש עשרה קרונות על חודו אחת, פעם אחת נפלה ביצת בר יוכני וטבעה ששים כרכים ושברה שלש מאות ארזים, ומי שדיא ליה, והכתיב ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי שלשתן מקודשין, התשיעי נאכל במומו העשירי מעשר ואחד עשר קרב לשלמים ועושה תמורה דברי ר"מ, אמר ר' יהודה וכי יש תמורה עושה תמורה, אמרו משום ר"מ אלו היה תמורה לא היה קרב, קרא לתשיעי עשירי ולעשירי עשרירי ולאחד עשר עשירי, אין אחד עשר מקודש, קרא לתשיעי תשיעי ולעשירי אחד עשר ולאחד עשר עשירי רבי אומר אינו מקודש, רבי יוסי אומר מקודש. זה הכלל שאמר רבי כל זמן שנעקר שם עשירי הימנו לפניו מקודש ולאחריו אינו מקודש. לא יבקר בין טוב לרע (כתוב לעיל בפסוק לא יחליפנו) לפי שנאמר וכל מבחר נדריכם יכול יהא מוציא את היפה, תלמוד לומר לא יבקר בין טוב לרע. ולא ימירנו הא אם המיר עובר בלא תעשה. ואם המר ימירנו לרבות את האשה. ואם המר ימירנו לרבות את היורש. והיה הוא ותמורתו יהיה קדש לא יגאל, אימתי עושה תמורה מחיים ואימתי אינו נגאל מחיים, הא לאחר שחיטה יגאל, ורבנן הוא דגזרו בה אחר שחיטה אטו לפני שחיטה, דבר הנשום מחיים גזור רבנן דבר שאינו יגאל (כתוב בפסוק ומעלה מעל בה' ברמז תע"ט):