יד אברהם/יורה דעה/קעג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

סימן קע"ג סעיף ב'
היו לו פירות שאם ירצה למכרם בשוק וליקח דמיהם מיד מוכרם ביו"ד ואם תבע אותם הלוקח לקנותם ויתן המעות מיד יקנה אותם בי"ב ה"ז מותר. למכרם לו לזמן בי"ב מאחר שהם עכשיו י"ב. כל זה הוא לשון הרמב"ם פ"ת מה' מלוה דין ד'. ולענ"ד מוכח להדיא ברמב"ם שם ובטור דאפילו אם שוה עכשיו י"ב אסור לומר בפירוש אם מעכשיו הרי הוא לך בפחות. ואם לזמן בי"ב. דמ"מ יש לחוש שיאמר כן אף אם אינו שוה עכשיו י"ב. שכל הסעיף הוא ל' הרמב"ם ושם מוכח להדיא דאיירי בסתם שהרי לעיל מיניה דין ב' כתב וז"ל. מכר לו סחורה בי"ב כשוויו ע"מ לפורעו לאחר זמן יכול לומר לו תפרע לי מיד ולא אקח ממך אלא עשרה עכ"ל. הרי שאפילו כשוויו לא התיר לומר בפירוש אם מעכשיו בפחות כו' אא"כ שמכר לו בסתם יכול לומר לו כו' דהוי כחוזר ומוכרה לו. נמצא למדין דלהרמב"ם לא שרינן אלא בשוויו ובסתם אבל אם מפרש לא מהני מה ששוה וכן כשאינו שוה כל כך לא מהני בסתם לפ"ד כמ"ש הרב המגיד והב"י לדעת הרמב"ם אלא דבזה חלוקים עליו הט"ו וס"ל דבסתם שרי בדבר שאין לו שער ידוע ואין שומתו ידועה למוכרו ביוקר לפרוע לזמן פלוני כמ"ש ר"ס זה ומש"ה בסעיף שאח"ז בדין שכתב הרמב"ם מכר לו סחורה בי"ב כו' השמיטו הט"ו תיבת כשוויין. דאפילו אם אינו שוה עכשיו כלכך שרי בסתם לפ"ד. אבל בזה ל"פ אהרמב"ם שמ"ש סעיף זה היה לו פירות כו' ה"ז מותר למכרם בזמן בי"ב היינו בסתם דזה שמוכר לו לזמן בי"בהיינו סתם כמ"ש ס"א למוכרו ביוקר לפרוע לזמן פלוני אבל אסור לומר תן לי מיד בפחות אא"כ כבר מכר לו סתם וכמ"ש סעיף שאח"ז וכן מוכח להדיא בטור סי' זה שכתב וז"ל ובשכירות מותר אפילו אם מפרש בהדיא כגון שמשכיר לו דבר ששוה י"ב ביו"ד ואומר לו אם מעכשיו כו' מותר עכ"ל ע"ש מוכח להדיא דאלו גבי מכר אסור לומר בפירוש אם מעכשיו כו' אפי' בששוה כל כך. דאל"כ מה בין מכר לשכירות: דע שדעת הצ"צ להתיר כמ"ש הט"ז בא"ח סי' רמ"ז בשם רב א' ע"י מכירת חפצים וכן נראה דיעת הפמ"ג שם וכתב הטעם דכל שאין דרך הלואה ממש ותואר מכירה לא הקפידה תורה ושריא. וכ"מ בבל"י סוף ה' רבית. וכ"ד הבכור שור והשיג על הט"ז בא"ח וכ"ד הנ"ב כמ"ש בסמוך ובס' ע"צ בח"מ סי' ע"ב מביא בשם כנה"ג אם בא לידו בתורת מכירה כדי להנצל מרבית והבטיח לו שכל זמן שיביא הלוה המעות ימכרם לו ונאבד המשכון אין ללוה על המלוה כלום וכ"מ בס' בכור שור דמה"ט מותר במטלטלין דהוי מכר גמור שהרי אם יאבד לא ישלם לו המותר רק אם יהיה בעין יחזור לו ונמצא דאף לגבי המוכר הוי מכר. וכ"כ בנ"ב מ"ת חי"ד סי' ע"ה ויש לה"ר מדברי הרמב"ם שכתב בפי"א מה' מכירה דין יו"ד גבי מטלטלין דהמכר קיים ויחזיר כשהתנה בזמן פלוני או כשיתן לו המעות. והלח"מ שם נדחק דמה חילוק בין קרקע למטלטלין ולפמ"ש הבכור שור והנ"ב א"ש:
סעיף י'
אסור לקנות פרי הפרדס קודם שיגמור כו' נמצאת התוספת בשביל ההקפה. כתב הכסף משנה פ"ח מהל' מלוה נ"ל שיש תקנה לזה שיקנה אילני הפרדס לפירותיהן לשנה ויחזיק בגוף הקרקע עכ"ד. וכ"מ להדיא בתוס' (ריש דף ס"ד) ומרדכי ?והג"ה דהיכא שמחזיק בגוף הקרקע שרי דזהו היתר משכנתא דסורא ר"ס קס"ד וקע"ב וכ"מ בש"ס שם (דף ע"ג) וכמ"ש הט"ו סעיף שאח"ז גבי שבשי שבשי הפוכו בארעא כי היכא דתקני לכו גופא דארעא: (ש"ע סעיף י"ג) מותר להקדים מעות על חבית ידוע של יין ולהתנות עם המוכר שאם יוזיל יהיה ברשות לוקח ואם יחמיץ יהיה ברשות המוכר. ואם יחמיץ ישלם לו כשער ששוה יין בשעת החימוץ בזול שהרי קבל עליו הלוקח אחריות דזולא ומש"ה א"צ לשלם לו רק כמו ששוה יין בזול בשעת החמיצה. וזהו לפ"ד י"א שהביא הג"ה סי' קע"ו ס"ג וד' וכן עיקר שהרי הוא דעת רוב פוסקים הרא"ש והטור ונמוק"י ורמב"ן ור' ירוחם ומ"ש הפ"י פא"נ דנוסחת הרא"ש שלפנינו כשעה שהשכירה נוסחא משובשת נזדמנה לו בדברי הרא"ש דעיקר הנוסחא כשעת השבירה והא ראיה דכ"כ שם גבי השם פרה כו' ע"ש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף