1,567
עריכות
הערה נוספת שנשמטה
אין תקציר עריכה |
(הערה נוספת שנשמטה) |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
(ו) וכ"ז שכתבנו הוא אפילו אם מספר דברי גנות על חבירו בינו לבין עצמו. אבל אם מדבק את עצמו לחבורה של אנשי רשע ובעלי לשה"ר כדי לספר להם דברי גנות על חבירו או כדי לשמוע מהם עובר גם המ"ע של ובו חרבק ובא הפירוש על זה בדברי חז"ל להתדבק בחכמי התורה ולהתמיד בישיבתם בכל אופן מהאופנים אפילו לאכול ולשתות עם ת"ח ולעשות פרקמטיא לת"ח ולהתדבק עמהן בכל מיני חיבור והכל כדי שילמוד ממעשיהן ולכן בוודאי מי שעושה היפך זה שמדבק עצמו עם חבורה של רשעים עובר על מ"ע זו.*){{הערה|*) וכ"ש לפי מה שמצוי בעוה"ר בש"ק אחר סעודה שלישית שיש כמה כתות אנשים הלומדי תורה מסתמא משיחין בדברי אלהים חיים ושארי אנשים מסתמא משיחין בענין הבלי העולם ובוודאי מתגנדר על לשונם דברי לשה"ר והוללות ולצנות. א"כ מי שפורש מהבעלי תורה והולך ומטה אזנו לחברה הרעה הזאת כדי לשמוע מהם סיפוריהם ההבלים עובר על מ"ע זו, לבד מה שעובר על לא תהיה אחרי רבים לרעות כמו שכתבנו לעיל בלאוין אות י"א ועיין באות ד' מה שכתבנו בשם צוואת ר"א הגדול על ענין זה. ואפילו אם אין לו אל מי להתחבר מצוה רבה לחסום פיו ולישב ביחידי ולא לילך אל כתות רעות האלו, כמו שאמרו רז"ל כל רגע ורגע שאדם חוסם פיו זוכה בשבילו לאור הגנוז שאין כל מלאך ובריה יכול לשער.}} | (ו) וכ"ז שכתבנו הוא אפילו אם מספר דברי גנות על חבירו בינו לבין עצמו. אבל אם מדבק את עצמו לחבורה של אנשי רשע ובעלי לשה"ר כדי לספר להם דברי גנות על חבירו או כדי לשמוע מהם עובר גם המ"ע של ובו חרבק ובא הפירוש על זה בדברי חז"ל להתדבק בחכמי התורה ולהתמיד בישיבתם בכל אופן מהאופנים אפילו לאכול ולשתות עם ת"ח ולעשות פרקמטיא לת"ח ולהתדבק עמהן בכל מיני חיבור והכל כדי שילמוד ממעשיהן ולכן בוודאי מי שעושה היפך זה שמדבק עצמו עם חבורה של רשעים עובר על מ"ע זו.*){{הערה|*) וכ"ש לפי מה שמצוי בעוה"ר בש"ק אחר סעודה שלישית שיש כמה כתות אנשים הלומדי תורה מסתמא משיחין בדברי אלהים חיים ושארי אנשים מסתמא משיחין בענין הבלי העולם ובוודאי מתגנדר על לשונם דברי לשה"ר והוללות ולצנות. א"כ מי שפורש מהבעלי תורה והולך ומטה אזנו לחברה הרעה הזאת כדי לשמוע מהם סיפוריהם ההבלים עובר על מ"ע זו, לבד מה שעובר על לא תהיה אחרי רבים לרעות כמו שכתבנו לעיל בלאוין אות י"א ועיין באות ד' מה שכתבנו בשם צוואת ר"א הגדול על ענין זה. ואפילו אם אין לו אל מי להתחבר מצוה רבה לחסום פיו ולישב ביחידי ולא לילך אל כתות רעות האלו, כמו שאמרו רז"ל כל רגע ורגע שאדם חוסם פיו זוכה בשבילו לאור הגנוז שאין כל מלאך ובריה יכול לשער.}} | ||
(ז) וכל זה אפילו שלא בבית המדרש. אבל אם מדבר לשה"ר ורכילות בבהמ"ד או בבהכ"נ עובר עוד על מ"ע ומקדשי תיראו ובהמ"ד שלנו ג"כ בכלל מקדש הוא כמו שמבואר בפוסקים ונצטוינו בזה הפסוק לירא ממי ששוכן בו ולכן אין מחשבין בו חשבונות כי אם של מצוה כגון קופה של צדקה וכדומה וכ"ש דאסור בהם שחוק והיתול ושיחה בטלה ולא מועיל בזה שום תנאי כמבואר בשו"ע או"ח בסימן קנ"א סעיף י"א ועאכ"ו דאסור לדבר בהם לשה"ר או רכילות מפני אימת השם יתברך השוכן בו לבד מאיסורו החמור העצמי ובזה שמדבר מראה בעצמו שאינו מאמין שהקב"ה ישרה שכינתו בבית הזה ולכך הוא מעיז פניו אפילו לדבר בבית המלך שלא כרצון המלך. *){{הערה|*) וז"ל הזה"ק פ' תרומה מאן דאישתעי בבי כנישתא מילין דחול וי ליה דאחזי פרודא וי ליה דגרע מהימנותא וי ליה וכו' דאחזי דהא לית אלהא ולא אשתכח תמן ולית ליה חולקא ביה ולא דחיל מיניה ואנהיג קלנא בתיקונא עלאה דלעילא.}} ואפילו הלומדי תורה בקביעות בבהמ"ד שהותר להם לאכול ולשהות בבהמ"ד כמבואר באו"ח בסימן הנ"ל מ"מ אם יהיו נכשלין באיסור שחוק והיתול או לשה"ר ורכילות בבהמ"ד הם עוברים על מ"ע דמקדשי תיראו לבד מאיסורו העצמי וכמ"ש המ"א בסימן קנ"א סק"ב דאטו הת"ח אינם מוזהרין על מורא המקרש ולא הותר להם אלא אכילה ושתיה מדוחק מתוך שהם לומדים בבהמ"ד אם יצטרכו לאכול ולשתות חוץ לבהמ"ד יתבטלו עי"ז מלמודם עי"ש במ"א ולענין סתם דיבורים שאינם של לצנות לת"ח בבהמ"ד עי' במה שכתבנו בעז"ה בח"ג.**) | (ז) וכל זה אפילו שלא בבית המדרש. אבל אם מדבר לשה"ר ורכילות בבהמ"ד או בבהכ"נ עובר עוד על מ"ע ומקדשי תיראו ובהמ"ד שלנו ג"כ בכלל מקדש הוא כמו שמבואר בפוסקים ונצטוינו בזה הפסוק לירא ממי ששוכן בו ולכן אין מחשבין בו חשבונות כי אם של מצוה כגון קופה של צדקה וכדומה וכ"ש דאסור בהם שחוק והיתול ושיחה בטלה ולא מועיל בזה שום תנאי כמבואר בשו"ע או"ח בסימן קנ"א סעיף י"א ועאכ"ו דאסור לדבר בהם לשה"ר או רכילות מפני אימת השם יתברך השוכן בו לבד מאיסורו החמור העצמי ובזה שמדבר מראה בעצמו שאינו מאמין שהקב"ה ישרה שכינתו בבית הזה ולכך הוא מעיז פניו אפילו לדבר בבית המלך שלא כרצון המלך. *){{הערה|*) וז"ל הזה"ק פ' תרומה מאן דאישתעי בבי כנישתא מילין דחול וי ליה דאחזי פרודא וי ליה דגרע מהימנותא וי ליה וכו' דאחזי דהא לית אלהא ולא אשתכח תמן ולית ליה חולקא ביה ולא דחיל מיניה ואנהיג קלנא בתיקונא עלאה דלעילא.}} ואפילו הלומדי תורה בקביעות בבהמ"ד שהותר להם לאכול ולשהות בבהמ"ד כמבואר באו"ח בסימן הנ"ל מ"מ אם יהיו נכשלין באיסור שחוק והיתול או לשה"ר ורכילות בבהמ"ד הם עוברים על מ"ע דמקדשי תיראו לבד מאיסורו העצמי וכמ"ש המ"א בסימן קנ"א סק"ב דאטו הת"ח אינם מוזהרין על מורא המקרש ולא הותר להם אלא אכילה ושתיה מדוחק מתוך שהם לומדים בבהמ"ד אם יצטרכו לאכול ולשתות חוץ לבהמ"ד יתבטלו עי"ז מלמודם עי"ש במ"א ולענין סתם דיבורים שאינם של לצנות לת"ח בבהמ"ד עי' במה שכתבנו בעז"ה בח"ג.**){{הערה|**) הגה"ה. ואגב דאיירינן בזה האיסור החמור של שיחה בטלה בבית הכנסת ראיתי להזכיר את עוצם המכשול שנעשה על ידי זה והוא לפי מה שמצוי בעו"ה שמתחיל לספר לחבירו את המעשיות שלו שהם מעורבים מלשון הרע ורכילות מראשן ועד סופן קודם קריאת התורה וקודם גמר הסיפור פותחין העם לקרוא בתורה והיצר הרע מסיתו שלא להפסיק באמצע הסיפור ולגמור את הלשון הרע שלו בעת הקריאה ופעמים הרבה שהוא גם כן מן האנשים החשובים שעומדים במזרח בית הכנסת ועונו נראה לעין כל ועל ידי זה מחלל את השם ברבים דהיינו בפני עשרה מישראל ועונו גדול הרבה מסתם ת"ח כמו שמפורש בספר המצות להרמב"ם לא תעשה ס"ג עי"ש ועבר בזה על לאו דלא תחללו את שם קדשי. | ||
ועתה ראה כמה איסורים עבר: א) איסור לשון הרע ורכילות שיש בזה, לבד כמה וכמה לאוין ועשין. ב) עבר על לאו ולא תחללו את שם קדשי בפני עשרה מישראל. ג) שביטל קריאת התורה אפילו אם יחסר על ידי זה אפילו פסוק אחד או אפילו תיבה אחת הוא עון פלילי וגדול עונו מנשוא שאפילו מי שיוצא באמצע הקריאה נאמר עליו ועוזבי ה' יכלו כדאמרינן בברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/ח/א|דף ח.]]}} על אחת כמה וכמה בזה שעומד בבית הכנסת וחימוד של השיחה בטלה והלשון הרע שלו מעבירו מלשמוע דברי אלהים חיים. וכמה פעמים אירע זה בשבת ועונו חמור הרבה יותר מימות החול כמו שמפורש בכמה ס"ק. וכיוצא בזה אירע כמה פעמים למי שמורגל לדבר בבית הכנסת או בבית המדרש לגמור המעשיות שלו אף בעת אמירת הקדיש ועל ידי זה מונע את עצמו מלומר אמן יהא שמיה רבה אשר אמירתו הוא נעלה מאד על פי הגמרא כמו שאמרו חז"ל אפילו יש בו שמץ אפיקורסות מוחלין לו ואפילו כשעונה הוא שלא בזמנו והוא אמן יתומה וח"ו יהיו בניו יתומים על ידי זה כי אפילו אם מחמת עצלות בלבד נשתהא האמן שלו יש עליו קללה זאת וכמו שמשמע בפוסקים, וקל וחומר בזה שדחה האיש"ר מפני הלשון הרע והרכילות שלו. ועל כולם עובר בזה הזמן על איסור רביעי דהיינו שיחה בטילה בבית הכנסת ובבית המדרש שהוא איסור גדול שמפורש בשו"ע וכמו שכתוב למעלה שק"ו הוא על לשון הרע ורכילות ואוי ואבוי להמספר והשומע. וכבר כתב הגר"א באגרתו הקדושה [[עלים לתרופה]] שעל כל דיבור ודיבור צריך לירד לשאול למטה הרבה מאד ואי אפשר לשער גודל היסורין והצרות שסובל בשביל דיבור אחד ולא נאבד אפילו דיבור אחד, עי"ש.}} | |||
(ח) ואם על מי שמספר הלשה"ר או הרכילות הוא זקן וגינהו בזה בפניו אפילו הוא זקן עם הארץ עובר עוד על מ"ע דוהדרת פני זקן (ואף שזקן דקרא היינו חכם האי והדרת פירשו רז"ל דאשיבה דלפניו נמי קאי) שהידור הוא כיבוד דברים דהיינו לדבר לו בדרך כבוד ואדנות ובמקום שמגנהו בוודאי אינו מהדרו. וכן אם הוא חכם אפילו אינו זקן עובר ג"כ על מ"ע זו דזקן דקרא היינו חכם כדדרשינן זה שקנה חכמה (ולבד מה שכמה פעמים בא עי"ז לאיסור החמור דמבזה ת"ח שנכנס בזה בכלל אפיקורס ע"פ דין ולקמן נאריך בזה אי"ה) ואם הוא זקן וגם חכם עובר על מצות והדרת בכפלים. | (ח) ואם על מי שמספר הלשה"ר או הרכילות הוא זקן וגינהו בזה בפניו אפילו הוא זקן עם הארץ עובר עוד על מ"ע דוהדרת פני זקן (ואף שזקן דקרא היינו חכם האי והדרת פירשו רז"ל דאשיבה דלפניו נמי קאי) שהידור הוא כיבוד דברים דהיינו לדבר לו בדרך כבוד ואדנות ובמקום שמגנהו בוודאי אינו מהדרו. וכן אם הוא חכם אפילו אינו זקן עובר ג"כ על מ"ע זו דזקן דקרא היינו חכם כדדרשינן זה שקנה חכמה (ולבד מה שכמה פעמים בא עי"ז לאיסור החמור דמבזה ת"ח שנכנס בזה בכלל אפיקורס ע"פ דין ולקמן נאריך בזה אי"ה) ואם הוא זקן וגם חכם עובר על מצות והדרת בכפלים. | ||