חידושי מהרי"א/פרשת האזינו: הבדלים בין גרסאות בדף

→ העריכה הקודמת

חידושי מהרי"א/פרשת האזינו (עריכה)

גרסה מ־22:37, 8 בדצמבר 2022

נוספו 3,805 בתים , 8 בדצמבר 2022

המשך

Sije

בדוקי עריכות אוטומטית

12,902

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{ניווט כללי עליון}}
 {{מרכז|'''האזינו'''}}
-{{בעבודה}}
 '''האזינו''' השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי ונל"ב דהנה אם
 הרב יושב ודורש אז טוב אם גם הת"ח שומעין לו אע"פ
@@ שורה 21: / שורה 20: @@
 ואח"כ דורש באגדה ובודאי מנהג ישראל תורה הוא ומ"ט למנהג
 זה דאדרבא איפכא מסתברא מתחלה ידרוש דברי אגדה שהוא תורה
+שבכתב ואח"כ ידרוש שמעתתא שהוא תורה שבעל פה ונ"ל הטעם
+הנה דברי אגדה מבינים כל העם בין הת"ח בין הע"ה אבל השמעתתא
+אין מבינים אלא הת"ח ואם ידרוש מתחלה אגדה ואח"כ שמעתתא
+אז יצאו הע"ה אחר סיום האגדה מפני שאינם מבינים השמעתתא
+ולא יטלו חלק בכבוד התורה ובפלפולא לכן צריך לדרוש מתחלה
+השמעתתא ואז ימתינו הע"ה שיסיים השמעתתא שישמעו האגדה ולא
+יצאו מביה"כ נמצאו זוכין כולם בכבוד התורה וברוב עם הדרת מלך
+וליכא מידי דלא רמיזא באורייתא והנה הת"ח מכונה בשם שמים
+כדכתיבנא לעיל מפני שעוסק בתורה שנתנה מן השמים וההמון עם
+מכונים בשם ארץ מפני שעוסקים בצרכי ארץ וא"ש האזינו השמים
+ר"ל הת"ח ישמעו מתחלה השמעתתא ולכן אמר האזינו שהשמעתתא
+צריכה האזנה יתירה ואח"כ אמר ותשמע הארץ אמרי פי ר"ל הע"ה
+ישמעו אמרי פי דהיינו אגדה שהם דברים רכים שמושכת את הלב
+לשמוע בנקל ששמיעה הוא לשון שמיעה קלה ואגדה הם נוחים להבינם
+ומצאתי ג"כ ראיה לזה במדרש ויתן לך אלוקים מטל השמים ומשמני
+הארץ מטל השמים זה שמעתתא ומשמני הארץ זה אגדה והקדים
+שמעתתא לאגדה ולפי הנ"ל א"ש.
+'''הם''' קראוני{{הערה|'''קנאוני''' בלא אל '''כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא עם''' בגוי...}} בלא קל אני אקניאם בלא עם כעסוני בהבליהם בגוי
+נבל אכעיסם ונ"ל דהנה בפרשת שמות כתיב ויגדל משה ויצא
+אל אחיו וירא איש מצרי מכה איש עברי ויך את המצרי ויטמנהו
+בחול ויצא ביום השני וירא והנה שני אנשים נצים וכו' ויאמר אכן
+נודע הדבר פירש"י נודע לי הדבר שהייתי תמה עליו מה חטאו
+ישראל יותר משבעים אומות להיות נרדים בעבודת הפרך אבל רואה
+אני שראוים לכך והנה המחקרים ובראשם הכומר חוקרים אמאי היה
+הקב"ה מענישם דוקא ע"י מצרים למה לא הענישם הקב"ה בעצמו אבל נ"ל
+דהנה יש תרי גונא מצות א' בין אדם לחבירו וא' בין אדם למקום
+והנה הקב"ה מענש את האדם מידה כנגד מידה שאם א' חוטא
+כנגד אדם מענישו ע"י אדם ושפיר מעניש הקב"ה לישראל ע"י מצרים
+שהם חטאו עבירות שבין אדם לחבירו ובזה א"ש פירש"י ויגדל משה
+ויצא אל אחיו וירא בסבלותם דהיינו שהיה חוקר בסבלותם למה
+צריכין הן להשתעבד תחת בו"ד ומדוע לא מענישם הקב"ה בעצמו
+ובכבודו אולם ויצא ביום השני וירא והנה שני אנשים עברים נצים
+וכו' ויאמר אכן נודע הדבר שמשום הכי הם משועבדים תחת בו"ד
+הואיל והם חטאו עבירות שבין אדם לחבירו וא"ש הם קנאוני בלא
+קל ר"ל אם הם קנאוני בלא קל ר"ל שלא מודים בי אז אני אקניאם
+בלא עם ר"ל ד' בעצמו ובכבודו מעניש אותם אמנם כעסוני
+בהבליהם דהיינו בהבל שלהם שהיא עבירה שבין אדם לחבירו אז
+גם אני בגוי נבל אכעיסם.
 {{שולי הגליון}}
 {{ניווט כללי תחתון}}
 [[קטגוריה:פרשת האזינו]]