חידושי הר"ן/עבודה זרה/נד/ב
אלא מכלים דאחז וכו'. כבר כתבתי למעלה שרש"י ז"ל מפ' דעיקר אוכחתין היא מדלא שרינן לאשתמושי בהו להדיוט. דכיון דאמרי' עשה בה מעשה אסרה אפי' להדיוט וכמ"ש למעלה. דליכא למילף מכלים דאחז מאיסורה דלגבוה דדילמא שאני לגבוה דמאיסי. אלא מדלא התירו להדיוט ילפינן דע"י מעשה אדם אוסר דבר שאינו שלו אפי' להדיוט. ומכאן נראה לי דמשמשי ע"ז של ישראל אין להם בטילה וכמ"ש למעלה. דמסתמא משמע דכלים דאחז לע"ז משתמש בהן אבל לא עשאן ע"ז עצמה. ואי ס"ד דבביטול סגי להו למה להו גניזה לבטלינה ולשתמש בהו הדיוט דהשתא לא ס"ד טעמא דלאו אורח ארעא וכמ"ש למעלה אלא ש"מ שאין להם בטילה:
שם. הוו להו ע"ז ושביעית שני כתובים הבאים כא'. הקשה הרמב"ן ז"ל היכי הוו שני כתובין הבאין כא' הא כל חד מניהו אצטריך שהרי אין שוין באיסורן. דהא ע"ז חליפיו וחליפי חליפיו עד סוף כל העולם אסורין מכל שאתה מהנה ממנו. ואילו שביעית זה נכנס וזה יוצא וצ"ע:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |