פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
הכתב והקבלה/בראשית/מט
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יד == '''יששכר חמר גרם. ''' למה שאמרו רבותינו על שמח זבלון בצאתך ויששכר באהליך, שעשו שותפות ביניהם, זבלון לחוף ימים ישכון ויוצא לפרקמטי' בספינות ומשתכר ונותן לתוך פיו של יששכר, והם יושבים ועוסקים בתורה, והתנאי הראשי לקניית התורה מיעוט תענוג (כמבואר בפרק קנין תורה) למעט באכילת מעדנים ושתיית ממתקים, בטיול השדות והכרמים, כמ"ש עד שיתפלל אדם שיכנסו ד"ת בלבו יתפללו שלא יכנסו מעדנים לנפשו, ובכלל זה מיעוט דרך ארץ, וכמאמרם עונתן של ת"ח משבת לשבת, ומטעם זה תקנו טבילה לבעלי קריין שלא יהיה מצויים אצל נשותיהם, הנה יששכר להיותו בוחר בעסק התורה היה משליך אחרי גוו כל דברים המונעים מעסק התורה והוא אהבת התענוגים, עז"א יששכר חמור גרם, ר"ל שהיה משבר כל תאות התענוגים, כי הכתובים יכנו את תענוגי הגופיים בשם חמור, על השטופים בתאות התענוגים אמר (יחזקאל כ״ג:כ׳) אשר בשר חמורים בשרם. ושם חמור הונח על בהמה זו לרתיחת דמי' (היטציגעס טהיר) מן מעי חמרמרו. והיין שמטבעו להרתיח גוף שותיו נקרא מטעם זה חמר (ודם ענב תשתה חמר), והאומה המפורסמת למשוקעי התאוות המגונות נאמר עליהם עם הדומה לחמור. והאדם בימי עליי' שמטבעו אז לרדוף אחר התענוגים מכונה מרבותינו בשם חמור נוער. ומלת גרם הוא מן ועצמותיהם יגרם, לא גרמו לבוקר (צפני' ג') ענין שבירת עצמות. ואמר כאן חמור גרם, יששכר היה משבר תאות נפשו הבהמית בל ילהט אחרי תענוגי חומריותו (צערמאלמט דאס טהירישע) אמנם לפי שאין טוב לאדם לפרוש עצמו מכל דבר חמדה לאכול לחם צר ומים לחץ ולהתענות, וצריך להיטיב עם עצמו מעע לצורך בריאות גופו, והפורש עצמו מן היין אמרה תורה שצריך כפרה. וכן אי אפשר שיפרוש עצמו מדרך ארץ מכל וכל, דהא מחוייב לקיים מצות עונה לפריה ורביה, הנה על אותו מעט מן המעט מתענוגי הגוף שחייב האדם להנהיג בו גופו ולתת מקום לנפשו הבהמית החומרית, אמר רובץ בין המשפתים: משפתים מן בשערה ישופני (איוב ט׳:י״ז) שפי' יכתתני, ואכות אותו טחון תרגומו ושפית יתי'. ומזה הוא ישופך ראש, יכתת וירצץ ראשך. הנה אחר שאמר חמור גרם, שתאות נפשו הבהמית נשברה ונחלשה עד שאין בכחה להתלהט אל רדיפת התענוגים, אמר רובץ בין המשפתים, ר"ל לא שנתבטלה התאוה הבהמית לגמרי אצלם, כי האדם להיותו חומרי צריך להשאיר מעט מבהמת חומריותו ויתן לה מקום מעט לנוח בין שברים קטנים המרוצצים ומכותתים דק דק הדק היטב (רוהעט אין צערמאלמטען טהיילכען). כעין זה אמר במכדרשב"י רמ"ב, זכאה חולקי' דההוא בר נש דאשתדל באורייתא, כיון דאיהו פתח באורייתא, כל אינון זנון בישין אעיל לון בנוקבי דתהומא רבא וכפית לי' לחמור ונחית לי' בטפסרי דתחות עפרא דזוהמי קסרא, בגיני כך יששכר דאשתדלותי' באורייתא כפית לי' לחמור ונחית לי' מההוא גרם המעלות דאיהו סליק לנזקא עלמא, ושוי' מדורי' בין המשפתים בין זוהממי דטפסרא דעפרא - וירא מנוחה וגו'. נגד מה שנאמר בזבלון לחוף ימים ישכון, שפירש תמיד למקום הסכנה, והם תמיד חסרי מנוחה מפחד גלי הים ורוח סערה, אמר על יששכר, שהיא בחר יותר בחלק הארצי להשאר במדינה לשבת במנוחה, כי התגרנים השולחים אניות בלב ימים נוסעים ממקום למקום לקנות ולמכור, ולבם מלא מחשבות עסקים רבים, אי אפשר להם לעמול בתורה כראוי, כי אם נפשו דבקה בעסקיו איך תדבק בעיון התורה הצריכה דעה צלולה, כמאמרם לא מעבר לים היא לא תמצא תורה בסחרנים ובתגרנים. לכן בחר יששכר יותר במנוחת הארצי והמדינית, להיותו מוכשר בו לקנות קנין הטוב האמתי היא התורה להשתעשע בה בנעימות נצח. - ויט שכמו לסבול. עול תורה, וסתם הכתוב ולא פירש מה לסבול. ואפשר לפי שהתורה נקראה בשם מתנה ככתוב (תהילים ס״ח:י״ט) עלית למרום לקחת מתנות באדם (ע"ש תרגום ורש"י) וכמו ששרש סבל משותף עם שרש משא לענין מעמסה (לאסט) ככה משותפים יחד להוראת מתנה, וישא משאות מאת פניו דיוסף, לשון מתנה, ככה סבל בלשון משנה על מתנה, שולח סבלונות (קדושין נ') דמסבלי ואח"כ מקדשי, ונכלל בלשון לסבול מתנת התורה, שיששכר קיבל מרצון נפשו לשאת עליו משאת התורה שהוא מתנה וסבלונות השלוחה לישראל מאוצר בית המלך העליון ית'. - ויהי למס עובד. קיום גופו וצרכי חיותו היה לו ליששכר, מן המס והמכס שניתן לו מזבלון שהיה עובד ועוסק כל מיני עסקים במקנה וקנין במיני סחורות. (ער ערהאֶלט זיך דורך דיא אבגאבען דעס ערווערבבעשטרעבענדען). ויהי כמו ויהי ריב ומדון ישא (חבקוק א׳:ג׳) לרש"י ויהי, הווה ומתקיים. ויהי ערך (שמואל א כ״ח:ט״ז) ויהי תרגומו והוה בסעדי" כלומר דוד שהוא שונא שלך יש לו קיום והעמדה. (וא"צ לתוספת מלת עם כמו שחשב הרד"ק שם) יהי רקיע בתוך המים, פירש"י לדעת רבותינו, יתחזק הרקיע, הרקיע שהיה בראשון מים רופפים, בשני יקרוש ויהיה לו העמדה וקיום. ויהי שם עם ה' ארבעים יום, משה שהיה מחוסר מזון ומחיה, היה לו קיום והעמדה ממזון רוחני אלהית. וכן יששכר להתמדתו בתורה בלי עסקים מדיניים, היה לו מזון ומחיה לקיום גופו מן המס והמכס של העובד והעוסק. למ"ד למס כלמ"ד הרה לזנונים, ע"י זנונים, ע"י מס: '''רבץ בין המשפתים. ''' אם נפרש רובץ על החמור ומשפתים תחומין, לא נדע מה הן התחומין, והנה בדרז"ל מצוי הרבה לשון מקום השפיתה שימת קדרה על האש, וכ"ה בלשון מקרא שפות הסיר שפות ובבנין הבית ביחזקאל אמר והשפתים טפח אחד מקום בשול הזבחים, לכן יראה שפעל רובץ נאמר על יששכר, ר"ל הוא מתעצל ואוהב המנוחה ממאן לצאת למלחמה, ובוחר תחתיו להיות למס עובד, ואמר בד"מ יששכר הוא חמור גרם בעל עצמות דל בשר ורזה המצונן הרבה משאר חמורים שכולם מצוננים ודלי בשר ביותר. כן יששכר עצל רובץ תמיד בין מקום שפיתת קדרות להתחמם, ודרך הכתובים לגנות העצל בצנה, טמן עצל ידו בצלחת, היא כלי בשול חם, מחורף עצל לא יחרוש, וכן ועצל על מטתו, ודבורה גינתה את הממאן ללכת למלחמת ה' ואמרה למה ישבת בין המשפתים, להתחמם כעצל מצונן לשמוע שריקות עדרים סביב לביתך; והנה מלת הנותן אמרי שפר בנפתלי אין הניתן מוסב על אילה רק על נפתלי (הנ"ל);
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים