דבר אברהם/ב/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
(קישורים פנימיים, שיפור כללי)
אין תקציר עריכה
 
(3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 8: שורה 8:
'''אחד"ש''' ידידי מעכת"ה באהבה. הגיעתני יקרתו. ואשר העיר על מה שכתבתי בספרי [ח"א] [[דבר אברהם/א/לג|סי' ל"ג]] דאם אירעו שתי מילות אחת בזמנה ואחת שלא בזמנה זו דשלב"ז קודמת, ותמכתי יסודותי בח"ש הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/מילה/א#ב|פ"א ממילה ה"ב]]}} דכל יום ויום שיעבור עליו ולא ימול מבטל ח"ע, ותפסתי לפשוט דלשון יום ויום לאו דוקא אלא דבכל רגע ורגע עובר במ"ע אחרי שעבר עלי' זמנה דמה שייך הכא שיעורא דיום, וכיון שכן בודאי יש להקדים זו דשלב"ז בכדי שלא לעבור באיחורה על מ"ע משא"כ בזו דבזמנה אם מאחרה איזו שעה באותו יום עצמו אינו עובר בכלום דמצות זירוז דרבנן בלחוד הא, וכתב ע"ז כת"ר דאדרבא נראה לו דלשון יום דוקא הוא ואל"ה הו"ל להרמב"ם לפרש דבריו, וה"נ אשכחן בריש ר"ה לענין בל תאחר כיון שעברו עליו שלש רגלים בכל יום ויום עובר בבל האחר:
'''אחד"ש''' ידידי מעכת"ה באהבה. הגיעתני יקרתו. ואשר העיר על מה שכתבתי בספרי [ח"א] [[דבר אברהם/א/לג|סי' ל"ג]] דאם אירעו שתי מילות אחת בזמנה ואחת שלא בזמנה זו דשלב"ז קודמת, ותמכתי יסודותי בח"ש הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/מילה/א#ב|פ"א ממילה ה"ב]]}} דכל יום ויום שיעבור עליו ולא ימול מבטל ח"ע, ותפסתי לפשוט דלשון יום ויום לאו דוקא אלא דבכל רגע ורגע עובר במ"ע אחרי שעבר עלי' זמנה דמה שייך הכא שיעורא דיום, וכיון שכן בודאי יש להקדים זו דשלב"ז בכדי שלא לעבור באיחורה על מ"ע משא"כ בזו דבזמנה אם מאחרה איזו שעה באותו יום עצמו אינו עובר בכלום דמצות זירוז דרבנן בלחוד הא, וכתב ע"ז כת"ר דאדרבא נראה לו דלשון יום דוקא הוא ואל"ה הו"ל להרמב"ם לפרש דבריו, וה"נ אשכחן בריש ר"ה לענין בל תאחר כיון שעברו עליו שלש רגלים בכל יום ויום עובר בבל האחר:


'''הנה''' ידידי אדרבא משם אני מביא ראי' דלשון יום לאו דוקא הוא ולשון חכמים כך הוא לכוון בזה כל שעה ושעה דמאי שייטא דשיעורא דיום להתם, בשלמא הכא במילה איכא לדחוקי ולומר דנעשה לו יום התשיעי כיום השמיני וכשם שביום השמיני זמנו כל היום ה"נ בתשיעי כמ"ש אלי חכם א', אבל הכא בבל תאחר מאי שייך שיעורא דיום הרי כיון שעבר עליו זמן ג' רגלים שניתן לו בודאי כל שעה שמאחרו עובר. וה"נ מוכח מדאמרינן התם בר"ה {{ממ|[[בבלי/ראש השנה/ו/א|דף ו' ע"א]]}} וצדקה מיחייב עלה לאלתר מ"ט דהא קיימי עניים פשיטא מהו דתימא כיון דבעניינא דקרבנות כתיבי עד דעברי עלה ג' רגלים כקרבנות קמ"ל כו', הרי דאי לאו דגלי קרא בקרבנות דתלי בג' רגלים הוה עבר לאלתר בב"ת, וא"כ עכשיו לבתר דעברו כבר גם ג' רגלים ממילא הדר הוי כצדקה דעובר לאלתר. וכן מצאתי בס' ערוך לנר לר"ה שם שתפס בפשיטות דעובר בב"ת בכל שעה ושעה ולאו דוקא יום שלם. הרי דלשון חכמים כך הוא לומר יום במקום שכוונתם כל רגע ורגע וה"נ בנ"ד בלשון הרמב"ם. ויש להמתיק עוד עפמ"ש בס' ערוך לנר שם דמשו"ה נקט הש"ס לשון יום ויום משום דאיכא לילות דלאו זמן הקרבה נינהו שאינו עובר בהן, וה"נ י"ל דמשו"ה נקט הרמב"ם לשון יום ולא קתני דעובר בכל שעה או בכל רגע משום דאיכא לילות דלאו זמן מילה נינהו ואינו עובר אז. אמנם מדברי הרז"ה בר"ה שם ד"ה בשלמא רגלים כו' משמע קצת דהא דאמרינן התם דעובר בכל יום היינו יום ממש, דז"ל ועוד י"ל ולפרש ההיא דאמרינן רגלים פעמים חמשה נפקא מינה לעבור עליו בכל יום ויום דכיון דעבר על בל תאחר דרגלים מאחר דבראיית פנים הוא יום אחד כך בכל יום עובר בבל תאחר אבל התלוי בשנה אינו עובר אלא על כל שנה ושנה כמו שנאמר תאכלנו שנה בשנה עכ"ל, וח"מ אין זה מכריח ואין להאריך בזה. ועיי' בחאנ"ש מהר"ן שפירא שם שכ' גם לענין צדקה ענין יום וז"ל וי"ל דשאני צדקה אף אם עובר מיד מ"מ קאי בכל יום ויום באיסור ב"ת דעדיין זמנו הוא עכ"ל, וכן בס' החינוך {{ממ|[[ספר החינוך/תקעה|מצוה תקע"ה]]}} כ' הנודר צדקה ולא פרעו ביום שנדרה כו' בטל עשה זו וגם עבר בב"ת מיד, הרי שהזכירו ג"כ יום ומ"מ בצדקה בודאי עבר מיד ואינו תלוי ביום:
'''הנה''' ידידי אדרבא משם אני מביא ראי' דלשון יום לאו דוקא הוא ולשון חכמים כך הוא לכוון בזה כל שעה ושעה דמאי שייטא דשיעורא דיום להתם, בשלמא הכא במילה איכא לדחוקי ולומר דנעשה לו יום התשיעי כיום השמיני וכשם שביום השמיני זמנו כל היום ה"נ בתשיעי כמ"ש אלי חכם א', אבל הכא בבל תאחר מאי שייך שיעורא דיום הרי כיון שעבר עליו זמן ג' רגלים שניתן לו בודאי כל שעה שמאחרו עובר. וה"נ מוכח מדאמרינן התם בר"ה {{ממ|[[בבלי/ראש השנה/ו/א|דף ו' ע"א]]}} וצדקה מיחייב עלה לאלתר מ"ט דהא קיימי עניים פשיטא מהו דתימא כיון דבעניינא דקרבנות כתיבי עד דעברי עלה ג' רגלים כקרבנות קמ"ל כו', הרי דאי לאו דגלי קרא בקרבנות דתלי בג' רגלים הוה עבר לאלתר בב"ת, וא"כ עכשיו לבתר דעברו כבר גם ג' רגלים ממילא הדר הוי כצדקה דעובר לאלתר. וכן מצאתי בס' ערוך לנר לר"ה [[ערוך לנר/ראש השנה/ו/א#|שם]] שתפס בפשיטות דעובר בב"ת בכל שעה ושעה ולאו דוקא יום שלם. הרי דלשון חכמים כך הוא לומר יום במקום שכוונתם כל רגע ורגע וה"נ בנ"ד בלשון הרמב"ם. ויש להמתיק עוד עפמ"ש בס' ערוך לנר שם דמשו"ה נקט הש"ס לשון יום ויום משום דאיכא לילות דלאו זמן הקרבה נינהו שאינו עובר בהן, וה"נ י"ל דמשו"ה נקט הרמב"ם לשון יום ולא קתני דעובר בכל שעה או בכל רגע משום דאיכא לילות דלאו זמן מילה נינהו ואינו עובר אז. אמנם מדברי הרז"ה בר"ה שם ד"ה בשלמא רגלים כו' משמע קצת דהא דאמרינן התם דעובר בכל יום היינו יום ממש, דז"ל ועוד י"ל ולפרש ההיא דאמרינן רגלים פעמים חמשה נפקא מינה לעבור עליו בכל יום ויום דכיון דעבר על בל תאחר דרגלים מאחר דבראיית פנים הוא יום אחד כך בכל יום עובר בבל תאחר אבל התלוי בשנה אינו עובר אלא על כל שנה ושנה כמו שנאמר תאכלנו שנה בשנה עכ"ל, וח"מ אין זה מכריח ואין להאריך בזה. ועיי' בחאנ"ש מהר"ן שפירא שם שכ' גם לענין צדקה ענין יום וז"ל וי"ל דשאני צדקה אף אם עובר מיד מ"מ קאי בכל יום ויום באיסור ב"ת דעדיין זמנו הוא עכ"ל, וכן בס' החינוך {{ממ|[[ספר החינוך/תקעה|מצוה תקע"ה]]}} כ' הנודר צדקה ולא פרעו ביום שנדרה כו' בטל עשה זו וגם עבר בב"ת מיד, הרי שהזכירו ג"כ יום ומ"מ בצדקה בודאי עבר מיד ואינו תלוי ביום:


'''אח"ז''' מצאתי שכן מבואר להדיא בחי' הריטב"א לר"ה שם דבצדקה לאלתר וכן בקרבנות כשעברו עליו ג' רגלים עובר בכל שעה ממש, דהקשה אלישנא דרבא דקאמר בצדקה מיחייב לאלתר ולא אמר עבר ותי' וז"ל דלא שייך ההוא לישנא אלא במילתא דיהבו בה זמן מסוים כגון רגל או יום דכיון דעבר עליו אותו זמן עובר בכך אבל הכא דלא יהבינן לי' שום זימנא אלא לאלתר מחייבינן לי' לא שייך ההוא לישנא עכ"ל, וכתב עוד שם בהא דאמר רבא כיון שעברו עליו ג' רגלים בכל יום ויום עובר בב"ת וז"ל וכן הדין בצדקה כל היכי דקיימי עניים אפילו לאלתר כל שעה עובר עליו וכן בנשבע סתם לפרוע או לתת לחבירו ולא קבע לו זמן כיון שספק בידו לעשות ולא עשה עובר בכל שעה לאו דלא תאחר עכ"ל, הרי להדיא כמ"ש. [וצ"ל דמה שהזכיר בדיבור הראשון לענין זמן מסוים גם יום לאו דוקא הוא]:{{הערה|*) הגה"ה. '''והנני''' להזכיר בזה מה ששמעתי הערה נפלאה בשם הרהגה"צ מוהר"ר ישראל מאיר מראדין שליט"א דהמארח עני לסעודת שבת מיד בבואו מביהכנ"ס צריך למהר לסעוד דהא קיימי עניים ולאלתר עבר בבל תאחר. והיא הערה יפה לכאורה, אלא לפי שאין העולם נזהר בזה כ"כ מהדרנא בתר זכותא דאינה נכונה, משום דאומדנא דמוכח הוא דהמארח עני לסעודת שבת דעתי היא שבשעה שיאכל הוא יאכל גם העני עמו והוי כקבע זמן לצדקה בשעה שיאכל הוא וא"כ כל זמן שהוא עצמו אינו אוכל עדיין לא הגיע זמן הצדקה ואין מקום לעבור בבל תאחר:}}
'''אח"ז''' מצאתי שכן מבואר להדיא בחי' הריטב"א לר"ה שם דבצדקה לאלתר וכן בקרבנות כשעברו עליו ג' רגלים עובר בכל שעה ממש, דהקשה אלישנא דרבא דקאמר בצדקה מיחייב לאלתר ולא אמר עבר ותי' וז"ל דלא שייך ההוא לישנא אלא במילתא דיהבו בה זמן מסוים כגון רגל או יום דכיון דעבר עליו אותו זמן עובר בכך אבל הכא דלא יהבינן לי' שום זימנא אלא לאלתר מחייבינן לי' לא שייך ההוא לישנא עכ"ל, וכתב עוד שם בהא דאמר רבא כיון שעברו עליו ג' רגלים בכל יום ויום עובר בב"ת וז"ל וכן הדין בצדקה כל היכי דקיימי עניים אפילו לאלתר כל שעה עובר עליו וכן בנשבע סתם לפרוע או לתת לחבירו ולא קבע לו זמן כיון שספק בידו לעשות ולא עשה עובר בכל שעה לאו דלא תאחר עכ"ל, הרי להדיא כמ"ש. [וצ"ל דמה שהזכיר בדיבור הראשון לענין זמן מסוים גם יום לאו דוקא הוא]:{{הערה|*) הגה"ה. '''והנני''' להזכיר בזה מה ששמעתי הערה נפלאה בשם הרהגה"צ מוהר"ר ישראל מאיר מראדין שליט"א דהמארח עני לסעודת שבת מיד בבואו מביהכנ"ס צריך למהר לסעוד דהא קיימי עניים ולאלתר עבר בבל תאחר. והיא הערה יפה לכאורה, אלא לפי שאין העולם נזהר בזה כ"כ מהדרנא בתר זכותא דאינה נכונה, משום דאומדנא דמוכח הוא דהמארח עני לסעודת שבת דעתי היא שבשעה שיאכל הוא יאכל גם העני עמו והוי כקבע זמן לצדקה בשעה שיאכל הוא וא"כ כל זמן שהוא עצמו אינו אוכל עדיין לא הגיע זמן הצדקה ואין מקום לעבור בבל תאחר:}}
שורה 20: שורה 20:
והי' שלום וברכה לכתר"ה כנפשו ונפש ידידו הדוש"ת באהבה:
והי' שלום וברכה לכתר"ה כנפשו ונפש ידידו הדוש"ת באהבה:


<noinclude>{{דיקטה}}
<noinclude>{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:מילה]]
[[קטגוריה:תשובות מתאריך כ"ו אייר ה'תרס"ז]]
[[קטגוריה:רבי גרשון אדלשטיין (שומיאץ): תשובות אליו]]
[[קטגוריה:רבי ישראל מאיר הכהן מראדין]]</noinclude>