פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
דבר אברהם/א/טו
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
===ט=== [ט] '''ועכשיו''' הנני שב אל אשר יעדנו למעלה לדברי ר"נ דפי' מחליף בשל אחרים בחולין דאחרים דלא כמסקנת הש"ס, דיש לתרץ קצת ועם זה אשכחנא פתרא גם לקושיא שהצבנו לנו בראש דברינו. די"ל דלמאי דמשני הש"ס כגון דאמר מריה דבהמה דהקדש כל הרוצה להמיר כו' איכא לאוקמי נמי בממיר בחולין דאחרים וכגון דאמר מריה דבהמה דחולין כל הרוצה להמיר או להקדיש יבוא וימיר [והש"ס נקיט רק חדא], ונהי דמדין שליחות לא מהני לדעת המהרי"ט דאין שליחות להקדיש ולמה שנתבאר באות הקודם בתמורה נמי כה"ג לא מהני ועוד דא"כ לא בכי קרא דשלוחו של אדם כמותו כמש"ל, מ"מ י"ל דבנתינת רשות לחוד אפילו בלא שליחות והקנאה נמי סגי, ומה שהקשינו לעיל שלא תועיל נתינת רשות לפי שאינה הקנאה ועדיין לאו שלו היא ואין אדם מקדיש דבר שאינו שלו יש לתרץ קצת עפי"מ דמבואר בנדרים {{ממ|[[בבלי/נדרים/לד/ב|דף ל"ד ע"ב]]}} היתה לפניו ככר של הפקר ואמר ככר זו הקדש נטלה לאוכלה מעל כו' וע"פ פי' הרא"מ מובא ברא"ש שם ונזכר בתוס' דכל שיכול לזכות בו יכול להקדיש, יעיי' ירושלמי פאה {{ממ|[[ירושלמי/פאה/ד/ב|פ"ד הלכה ב']]}} ובמפרשים והדברים ארוכים: '''וה"נ''' דכוותה אי בדאמר מריה בפירוש שיכול לזכות בכדי להמיר אי דסתמו כפירושו עפימ"ש הרא"ש פ"ק דקידושין {{ממ|[[רא"ש/קידושין/א/כ|סי' כ']]}} בטבעת שאולה. ולפי"ז יש לתרץ קושייתנו הראשית בפשיטות כמ"ש דמשו"ה פריך הש"ס מי מתפיס בדבר שאינו שלו משום דדין התמורה שוה ממש לדין ההקדש ואולם נתינת רשות מהני מטעם הנ"ל אע"פ שעדיין לא קנאה ולא נעשית שלו מעולם. אבל מילתא דחיקא היא ואפשר דבכה"ג לא מקרי מחליף בשל אחרים, ואין להאריך: '''עוד''' יש לבאר קצת דברי ר"ג עם הקושיא הראשונה שהקשינו עליו. דלמסקנא דממיר חולין דידיה בהקדש דעלמא הדק"ל לכתוב לא יחליפנו ולא בעי לא ימיר וליכא לתרוצי דהו"א תצא זו ותכנס זו הוא דחילקו אבל ממיר דתרווייהו מצי מקדיש כו' דה"נ מצי מקדיש תרווייהו וחדא מתורצת בחברתה, די"ל דלמסקנא לקושטא דמילתא לא קשיא כלל דלכתוב לא יחליפנו ולא בעי לא ימיר משום דלעיל (דף ד' ע"ב) אמרינן דמשו"ה לקי בתמורה אף דהוי ניתק לעשה משום דהוי תרי לאוי וחד עשה ואלו הוה כתיב לא יחליפנו גרידא לא היה לוקה, ואפילו ללישנא אחרינא דהתם דמשני משום דהוי לאו ששוה בכל מ"מ י"ל דס"ל לרבנו גרשום כמ"ש התוס' ריש תמורה {{ממ|[[תוספות/תמורה/ב/א#וסופג|דף ב' ע"א]] ד"ה וסופג}} דבתמורה לוקה שמונים, והוא משום דמפרשי למאי דאמרינן תרי לאוי כפשוטו ששני הלאוין על דבר אחד הוא יעיי' בלח"מ (פ"א מהלכות תמורה ה"א). ורק בההו"א פרכינן הכי אליבא דל"א והוה ס"ד דאינו לוקה אלא מ'. ולפי"ז כיון דתירוץ הש"ס הו"א כו' אבל ממיר דתרווייהו מצי מקדיש כו' לא שייך אלא אם נימא דמחליף דאחרים מיירי בחולין של אחרים לכן פירש ר"ג מתחלה מחליף דאחרים כה"ג כי היכי דתינח סוגית הש"ס בקושיא ופירוקא. אבל למסקנא באמת אינו כן. ואולם בפשוטו נראה דלדעת התוס' דלוקה שמונים אע"ג דחד בשלו וחד בשל אחרים [כמו שתמה הלח"מ] צ"ל {{עוגן|נו.}}דרק משינוי הלשון דלא יחליפנו ולא ימיר אנו למדין בשל אחרים ויעוי' בשמ"ק שם, ולפי"ז אזדו להו הדברים הנ"ל שאמנם בלא"ה נמי רק דיוקא נינהו ורשמתים רק כמאמר המצטרף:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית