4,506
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==פרשת שלח לך== | ==פרשת שלח לך== | ||
מה כתיב למעלה מן הענין: <big>'''והעם לא נסע עד האסף מרים'''</big> וגו' {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/יב#טו|במדבר יב, טו]]}}. | מה כתיב למעלה מן הענין: <big>'''והעם לא נסע עד האסף מרים'''</big> וגו' {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/יב#טו|במדבר יב, טו]]}}. ואח"כ כתיב <big>'''שלח לך'''</big> וגו' {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/יג#ב|במדבר יג, ב]]}}. ופרש"י <big>'''לדעתך'''</big>. {{ש}}ואח"כ אמר הכתוב: <big>'''איש אחד איש אחד'''</big> {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/יג#ב|במדבר יג, ב]]}} כפל, ע"כ הפסוקים. | ||
'''טרם''' שנבוא אל התוכן הדרוש חל עלינו לבאר סמיכות הפרשיות בהקדים מ"ש התוס' פ"ק דסוטה דף י"א ע"א. והוא דאיתא בגמרא (סוטה ט' ע"ב) מרים המתינה שעה אחת למשה, שנאמר ותתצב אחותו מרחוק (שמות ב ד). לפיכך נתעכבו לה ישראל ז' ימים במדבר, שנאמר והעם לא נסע עד האסף מרים (במדבר יב טו). וכתבו התוס' ד"ה מרים המתינה. לאו דווקא נקט שעה אחת אלא שליש שעה או רביע שעה, דקתני בתוספתא: מדה טובה מרובה על מדת פורענות על אחת חמש מאות. אבל קשה והא במרגלים נפרע הקב"ה מהם יום לשנה, א"כ היתה מדת פורענות מרובה ממדה טובה, והניחו בתימה ע"ש בתוס'. ולדעתי לא קשיא מידי דאדרבא גם הכא גבי מרגלים הי' ג"כ מדה טובה מרובה, שהיו ראויים למות דור המדבר בארבעים יום, כמספר הימים אשר תרתם (במדבר יד לד), והגדיל הקב"ה חסדו והאריך אפו וגבה מהם יום לשנה יום לשנה ונמשכה פורענותן מ' שנה, וזהו הי' חסד גדול ומדה טובה מרובה. ונ"ל דזה הורה סמיכות הפרשיות, והעם לא נסע עד האסף מרים (במדבר יב טו). והמתינו לה ז' ימים נגד שעה שהמתינה מרים למשה, או המתינו לה ז' ימים נגד שליש שעה או רביע שעה, ולראייה לזה סמוך לה פרשת מרגלים דהמתין הקב"ה ארבעים שנה כדי שלא יהי' מת הפחות שבהם קודם ס', וגבה מהם יום לשנה יום לשנה בדרך מדה טובה מרובה ממדת פורענות ודו"ק. | '''טרם''' שנבוא אל התוכן הדרוש חל עלינו לבאר סמיכות הפרשיות בהקדים מ"ש התוס' פ"ק דסוטה דף י"א ע"א. והוא דאיתא בגמרא (סוטה ט' ע"ב) מרים המתינה שעה אחת למשה, שנאמר ותתצב אחותו מרחוק (שמות ב ד). לפיכך נתעכבו לה ישראל ז' ימים במדבר, שנאמר והעם לא נסע עד האסף מרים (במדבר יב טו). וכתבו התוס' ד"ה מרים המתינה. לאו דווקא נקט שעה אחת אלא שליש שעה או רביע שעה, דקתני בתוספתא: מדה טובה מרובה על מדת פורענות על אחת חמש מאות. אבל קשה והא במרגלים נפרע הקב"ה מהם יום לשנה, א"כ היתה מדת פורענות מרובה ממדה טובה, והניחו בתימה ע"ש בתוס'. ולדעתי לא קשיא מידי דאדרבא גם הכא גבי מרגלים הי' ג"כ מדה טובה מרובה, שהיו ראויים למות דור המדבר בארבעים יום, כמספר הימים אשר תרתם (במדבר יד לד), והגדיל הקב"ה חסדו והאריך אפו וגבה מהם יום לשנה יום לשנה ונמשכה פורענותן מ' שנה, וזהו הי' חסד גדול ומדה טובה מרובה. ונ"ל דזה הורה סמיכות הפרשיות, והעם לא נסע עד האסף מרים (במדבר יב טו). והמתינו לה ז' ימים נגד שעה שהמתינה מרים למשה, או המתינו לה ז' ימים נגד שליש שעה או רביע שעה, ולראייה לזה סמוך לה פרשת מרגלים דהמתין הקב"ה ארבעים שנה כדי שלא יהי' מת הפחות שבהם קודם ס', וגבה מהם יום לשנה יום לשנה בדרך מדה טובה מרובה ממדת פורענות ודו"ק. | ||