אשל אברהם (אשכנזי)/פירוש להקדמת ספר הזהר/ס/א: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
(יצירת דף עם התוכן "<noinclude> {{ניווט כללי עליון}} {{-}} {{מרכז|{{גופן|5||'''פירוש להקדמת ספר הזהר'''}}}} </noinclude> <small>(זהר דף...")
 
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:
{{מרכז|{{גופן|5||'''פירוש להקדמת ספר הזהר'''}}}}
{{מרכז|{{גופן|5||'''פירוש להקדמת ספר הזהר'''}}}}
</noinclude>
</noinclude>
<small>(זהר דף ג' ע"א)</small>
<small>(זהר דף ג' ע"ב)</small>
{{מרכז|{{גופן|5|פרנקטעמים|<big> {{עוגן1|'''טובך סתים בגווך,'''}}</big> <big>'''הה"ד מה רב טובך אשר צפנת ליראיך. הואיל וגנוז בגווך לית ביה חולקא לעלמא דא דאנא בעי למברי אלא בעלמא דאתי, ותו דעל דטובך גנוז בגווך ‏ יטבעון תרעי דהיכלא, הה"ד טבעו בארץ שעריה, ותו דח' לקבלך, וכד תתחברון כחדא הא ח"ט, ועל דא אתוון אלין לא רשימין בשבטין קדישין, מיד נפקת מקמיה‏: {{ש}}עאלת את ן' אמרה ליה: רבון עלמא ניחא קמך למברי בי עלמא דבי נטרין בניך שבת, דכתיב זכור את יום השבת לקדשו. א"ל לא אברי בך עלמא דאנת אית בך קרבא וחרבא דשננא ורומחא דקרבא, כגוונא דנו"ן. נפקת מקמיה: {{ש}}עאלת את ו', אמרה קמיה: רבון עלמא, ניחא קמך למברי בי עלמא דאנא את משמך, אמר לה: וא"ו אנת וה' די לכון דאתון אתוון דשמי, דאתון ברזא דשמי וחקיקין וגליפין בשמי, ולא אברי בכו עלמא: {{ש}}עאלת את ד' ואת ג' אמרו אוף הכי אמר אוף לון, די לכון למהוי דא עם דא דהא מסכנין לא יתבטלון מן עלמא, וצריכין לגמול עמהון טיבו, דל"ת איהי מסכנא, גימ"ל גומל לה טיבו, לא תתפרשון דא מן דא, ודי לכון למיזן דא לדין:'''</big>}}}}
{{מרכז|{{גופן|5|פרנקטעמים|<big> {{עוגן1|'''טובך סתים בגווך,'''}}</big> <big>'''הה"ד מה רב טובך אשר צפנת ליראיך. הואיל וגנוז בגווך לית ביה חולקא לעלמא דא דאנא בעי למברי אלא בעלמא דאתי, ותו דעל דטובך גנוז בגווך ‏ יטבעון תרעי דהיכלא, הה"ד טבעו בארץ שעריה, ותו דח' לקבלך, וכד תתחברון כחדא הא ח"ט, ועל דא אתוון אלין לא רשימין בשבטין קדישין, מיד נפקת מקמיה‏: {{ש}}עאלת את ן' אמרה ליה: רבון עלמא ניחא קמך למברי בי עלמא דבי נטרין בניך שבת, דכתיב זכור את יום השבת לקדשו. א"ל לא אברי בך עלמא דאנת אית בך קרבא וחרבא דשננא ורומחא דקרבא, כגוונא דנו"ן. נפקת מקמיה: {{ש}}עאלת את ו', אמרה קמיה: רבון עלמא, ניחא קמך למברי בי עלמא דאנא את משמך, אמר לה: וא"ו אנת וה' די לכון דאתון אתוון דשמי, דאתון ברזא דשמי וחקיקין וגליפין בשמי, ולא אברי בכו עלמא: {{ש}}עאלת את ד' ואת ג' אמרו אוף הכי אמר אוף לון, די לכון למהוי דא עם דא דהא מסכנין לא יתבטלון מן עלמא, וצריכין לגמול עמהון טיבו, דל"ת איהי מסכנא, גימ"ל גומל לה טיבו, לא תתפרשון דא מן דא, ודי לכון למיזן דא לדין:'''</big>}}}}