1,567
עריכות
התאמה
(משנה שעברה) |
(התאמה) |
||
| שורה 59: | שורה 59: | ||
=== אליעזר פירש תפילתו שכוונתו לשאול כהוגן === | === אליעזר פירש תפילתו שכוונתו לשאול כהוגן === | ||
;"והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך... אותה הוכחת לעבדך ליצחק" וגו' {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כד#יד|בראשית כד יד]]}} | ;"והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך... אותה הוכחת לעבדך ליצחק" וגו' {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כד#יד|בראשית כד יד]]}} | ||
בגמרא במסכת תענית {{ממ|[[בבלי/תענית/ד/א|ד.]]}} אמרו: שלשה שאלו שלא כהוגן, לשנים השיבו כהוגן, לאחד השיבו שלא כהוגן, ואלו הן: אליעזר עבד אברהם, ושאול בן קיש, ויפתח הגלעדי. אליעזר עבד אברהם, דכתיב "והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אותה הוכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדני"... | בגמרא במסכת תענית {{ממ|[[בבלי/תענית/ד/א|ד.]]}} אמרו: שלשה שאלו שלא כהוגן, לשנים השיבו כהוגן, לאחד השיבו שלא כהוגן, ואלו הן: אליעזר עבד אברהם, ושאול בן קיש, ויפתח הגלעדי. אליעזר עבד אברהם, דכתיב "והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אותה הוכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדני"... ויש להבין מפני מה נענה באמת אליעזר כהוגן, אחר ששאל שלא כהוגן, ובמה נשתנה מיפתח הגלעדי שכיון ששאל שלא כהוגן נענה שלא כהוגן. ויבואר על דרך פלפול. | ||
הנה מצאנו בדברי חז"ל שני דרכים לבאר במה שאל אליעזר שלא כהוגן. בגמרא בתענית מובא שהיה לו לחשוש שמא תהיה חיגרת או סומא, אמנם במדרש {{ממ|[[בראשית רבה/ס/ג|ב"ר ס ג]]}} מובא שהיה לו לחשוש שתזדמן לו שפחה כנענית. | |||
והטעם שמאין הבבלי בדברי המדרש, והמדרש בדברי הבבלי, שכן הקשו התוספות {{ממ|[[תוספות/תענית/ד/א|תענית שם]]}} מה החשש שתהיה חיגרת או סומא, הלא כיון שיראה זאת לא יאמר אליה הטי נא כדך. ויישבו שהחשש הוא שמא לא יבחין בכך. ואפשר שהמדרש לא ס"ל חשש זה. ומאידך, הבבלי לא סבירא ליה לחשוש לשפחה כנענית מזרע כנען בארם נהריים, ואף שאפשר שהיא נמכרה לשפחה לשם, הולכים אחר הרוב ולא חוששים למיעוטא. ואמנם בגמרא בכתובות {{ממ|[[בבלי/כתובות/טו/א|טו.]]-:}} נחלקו אם ליוחסין בעינן לתרי רובי או לא. | והטעם שמאין הבבלי בדברי המדרש, והמדרש בדברי הבבלי, שכן הקשו התוספות {{ממ|[[תוספות/תענית/ד/א|תענית שם]]}} מה החשש שתהיה חיגרת או סומא, הלא כיון שיראה זאת לא יאמר אליה הטי נא כדך. ויישבו שהחשש הוא שמא לא יבחין בכך. ואפשר שהמדרש לא ס"ל חשש זה. ומאידך, הבבלי לא סבירא ליה לחשוש לשפחה כנענית מזרע כנען בארם נהריים, ואף שאפשר שהיא נמכרה לשפחה לשם, הולכים אחר הרוב ולא חוששים למיעוטא. ואמנם בגמרא בכתובות {{ממ|[[בבלי/כתובות/טו/א|טו.]]-:}} נחלקו אם ליוחסין בעינן לתרי רובי או לא. | ||
ובספר נזר הקודש ביאר שאליעזר נענה כהוגן כיון שלא שאל על עצמו אלא ביקש עבור אברהם, ולכן אף שהוא שאל שלא כהוגן, מכל מקום נענה כהוגן. | ובספר נזר הקודש ביאר שאליעזר נענה כהוגן כיון שלא שאל על עצמו אלא ביקש עבור אברהם, ולכן אף שהוא שאל שלא כהוגן, מכל מקום נענה כהוגן. עפ"ז יש לבאר את לשונו של אליעזר: "הנה אנכי נצב על עין המים ובנות אנשי העיר יוצאות לשאוב" - וכיון שאני ה'ניצב' והם ה'יוצאות לשאוב', נמצא שאני הקבוע והם פורשות, וכל דפריש מרובא פריש, ואין לי לחוש שמא שפחה היא. "והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך..." - ואם אראה שחיגרת או סומא היא, לא אומר לה. "ובה אדע כי עשית חסד עם אדני..." - היינו אם ליוחסין צריך תרי רובי, עכ"פ אף ששאלתי שלא כהוגן, השיבני כהוגן, שכן איני שואל לדבר הנוגע לי אלא לאברהם. | ||
"והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך..." - ואם אראה שחיגרת או סומא היא, לא אומר לה. | |||
"ובה אדע כי עשית חסד עם אדני..." - היינו אם ליוחסין צריך תרי רובי, עכ"פ אף ששאלתי שלא כהוגן, השיבני כהוגן, שכן איני שואל לדבר הנוגע לי אלא לאברהם. | |||
ונמצא שהוא שאל שלא כהוגן - שכן סבר שישיבוהו כהוגן רק מחמת שהיה הדבר נוגע לאברהם, והיה ראוי להשיבו שלא כהוגן, כי באמת היה הדבר לצורך עצמו - שלא ירבה בטרחה לחזר אחריה. אך השיבוהו כהוגן כי באמת סגי בחד רובא ליוחסין וממילא שאלתו היתה כהוגן. {{ממ|[[ערבי נחל/חיי שרה|ערבי נחל]]}} | ונמצא שהוא שאל שלא כהוגן - שכן סבר שישיבוהו כהוגן רק מחמת שהיה הדבר נוגע לאברהם, והיה ראוי להשיבו שלא כהוגן, כי באמת היה הדבר לצורך עצמו - שלא ירבה בטרחה לחזר אחריה. אך השיבוהו כהוגן כי באמת סגי בחד רובא ליוחסין וממילא שאלתו היתה כהוגן. {{ממ|[[ערבי נחל/חיי שרה|ערבי נחל]]}} | ||