תשובות הגאונים (הרכבי)/שלו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאילתא אילין דשדר מ' ר' אברהם בר רב משה בר גאמע ממדינת קאבס באתר מערבא משם סאבא חשיבא מנהגא מ' ר' משה רבה בר מ' ר' גאמע נפקן לקדמנא וכול'.
הלוקח פשתן מחבירו וכול':
ראובן קנה חצר משמעון וכול'. כך הוא דרך הדין אם לא היה שמעון חייב לבטל את המכר בעבור אשר בחצר אלא ברצונו עשה בשלא נתחייב הרי זו מכירה אחרת והמכירה הראשונה קיימת היתה וכשדר ראובן בשלו דר ואין עליו להעלות שכר. ואם בהגלות המום נגלה כי מקח טעות היה וכי המכר היה בטל והדמים בתורת הלואה בידי שמע' בזאת שנינו המלוה את חבירו לא ידור בחצרו חנם ולא ישכור ממנו בפחות מפני שהוא רבית. והרמאות שעשה שמעון עם ראובן ולא גילה לו את המום חייב עליו שמע' תרעומת בלבד ולא ימנה בנאמנים אילא ברמאין ונמצא ראובן כדר בחצר חבירו שלא מדעתו. וכך אנו רואין כי אם אותה החצר לא קימא לאגרא וראובן לא עביד למיגר אין על ראובן להעלות שכר לשמעון. ואע"ג דאמרינן לענין המלוה את חבירו אמ' רב יוסף בר מניומי אמ' רב נחמן אע"פ שאמרו הדר בחצר חבירו וכול' מאי קא מש לן תנינה או מהתם הוה אמנא וכול'. ההיא דאשמעינן רב יוסף בר מניומי אמ' רב [נחמן] במאן דהלוה את חבירו. אבל האיי לאו כמאן דהלוה דאמי ואע"פ שהמעות אצל שמעון בדין הלואה ולאו משום זוזי דראובן גבי שמעון קנסינן ליה לראובן להעלות שכר אע"ג דחצר לא קימא לאגרא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |