תוספות רבי עקיבא איגר/נדה/ט

תוספות רבי עקיבא איגרTriangleArrow-Left.png נדה TriangleArrow-Left.png ט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תוספות רבי עקיבא איגר
תפארת ישראל - יכין


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
הון עשיר


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


בעריכה

[אות לג] ונמצא דם על המים. הא דלא נקט וראתה דם כדקתני במתני' הקודם משום דהתם בודאי הדם מהאשה שייך לומר וראתה אבל כאן דיש ספק דשמא הוא מן האיש א"כ לא פסיקא הדבר דראתה מש"ה נקט ונמצא. ס"ט:

[אות לד] הרע"ב ד"ה ורבי שמעון מטמא. כדקתני טעמא. כן צריך להיות ואפילו יושבת כדקתני טעמא:

דעריכה

[אות לה] תי"ט ד"ה בדקה. מיד תכף למציאת. בהגהת מיי' כתב בשם הרמב"ן דדווקא שבדקו עצמן מיד כשראו הכתם בעוד ששוכבת במטה או שמצאו אותן כשהן עומדות מהמטה אבל עמדו ואח"כ מצאו כתם אעפ"י שבדקה א' מהן מיד אחר המציא' ומצאה טהור או טמא כולן טמאות וכעין זה כתב הרשב"א בת"ה דהך דינא דבדקה א' מהן ומצאה טמא קאי רק אמטה אבל בחלוק שלבשה זא"ז וכן במטה אם שכבו זו אחר זו ולבסוף נמצא הכתם אף שבדקו הראשונות ומצאו טמאות מ"מ כולן טמאות לפי שא"א לראשונה לבדוק תוך שיעור וסת לזמן שלבשה החלוק אא"כ שבדקה האחרונה מיד ומצא טמא מצלת על הראשונות ואם הראשונות בדקו ומצאו טהור מהני לטהר. אבל הרמב"ם ס"ל דאין חילוק דאף בחלוק אם בדקה הראשונה ומצאה טמאה מיד למציאת הכתם מצלת על האחרות. והה"מ כתב שכן משמע דאלו להרשב"א יקשה סידור לשון משנתנו דלקמן דהא בדקה ומצאה טמאה קתני ברישא ומשמע דקאי אחלוק טפי מסיפא דבדקה א' מהן ומצאה טהורה. ובש"ע פסקי' כהרמב"ם (* ע' בב"י סי' ק"צ שמיישב קושי' הה"מ על הרשב"א):

ועריכה

[אות לו] הרי זה צבע. לא דהוי ודאי צבע דא"כ בלא הטביל נמי אלא כמו ס"ס ספק מעלמא וספק צבע וגם ע"ז לא סמכי' רק בצירוף הסברא דאף אם הוא דם נדה מדינא טהור כיון דלא עבר ע"י ז' סמנים הוי טומאה בלועה שא"י לצאת ובטלה אלא מדרבנן טמא הטהרות שנגעו בו קודם העברת ז' סמנים כיון דאז הקפיד והיה סבור שיכול לצאת ע"י ז' סמנים מש"ה מקילים בצירוף ס"ס הנ"ל וא"כ אלו לא הטביל בזה אם הוא דם נדה מדאורייתא טמא הבגד בעת שנפל עליה הדם קודם שנתיבש הדם. ולגבי דאורייתא לא סמכי' על ס"ס הנ"ל מש"ה בעי' הטביל. ולענין הטהרות שנגעו אחר שהעביר ז' סמנים ולא עבר גם בוודאי דם נדה טהורים. תוס':

זעריכה

[אות לז] לא עשה ולא כלום. כתב הרמ"ע מפאנו בתשובה (סי' צ"ט) די"ל הא דקתני ולא כלום ולא קתני לא עשו כלום כדקתני (פרק י"ד מ"ד) דנגעים דהיכא דיש לחוש ולומר שלא בלבד שלא אהני מעשיו אלא שפגם והפסיד כגון הכא דהי' ס"ד דהפסיד בהעברתו שלא כסדרן דלא מהני תו בדיקה כסדרן. מש"ה קתני ולא כלום פי' לא עשה שלא עלתה לו בדיקה זו ולא כלום שג"כ לא קלקל אלא כאלו לא עשה מעשה זו מעולם ומהני עוד בדיקה כסדרן אבל בההיא דנגעים דליכא למטעי שיש קלקול והפסד במעשי' מש"ה קתני בקיצור לא עשו כלום. עכ"ד:

טעריכה

[אות לח] הרע"ב ד"ה ר' יהודה אומר. כלומר מותרת לשמש. והראב"ד בס' בעל הנפש גורס כל הלילה שלה דהיינו דכל הלילה אסור. והרז"ה השיג דשלה משמע דמותרת:


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.