תוספות הרא"ש/קידושין/מא/ב

תוספות הרא"ש קידושין מא ב

פיחת עשרה או הוסיף י' תרומתו תרו' משמע דבכל ענין תרו' תרומה אפי' אמר בעל הבית דלא ניחא ליה. ולא דמי לההיא דבריש אלו מציאות דאם תרם מן היפות וכשבא ב"ה א"ל כלך אצל יפות ואי לא נמצאו יפות מהן אין תרומתו תרומה דהתם רגילות הוא בסתם בני אדם לתרום מן הבינונית אבל הכא יש דעות חלוקות שיש תורם בעין יפה ויש תורם בעין בינונית הילכך כשא"ל צא ותרום ולא פי' לו דעתו שכל מה שיעשה שליח יהא עשוי ושליח עצמו כשפיחת עשרה או הוסיף עשרה א"ל להכי אמדתיך כדאי' בכתובות פ' אלמנה ניזונת:

מה לתרומה שכן ישנה במחשבה אע"ג דתרימו גם אתם בתרומת מעשר כתיב ובסוף פ' כל הגט משמע (דלא בא) [דאליבא| ר"א ן' גמלא תרומת מעשר ניטלת באומד ובמחשבה אבל רבנן פליגי עליה ה"מ לענין אומד (ורבנן) דמעשר מן המעשר כתיב ביה דהיינו מדה אבל לענין מחשבה מודו דנחשב לכם תרומתכם בתרו' מעשר כתיב:

והלא אינו שוחט אלא א' כדדרשי' בפ"ב דחולין שלא יהו שנים שוחטין זבח א':

מכאן ששלוחו של אדם כמותו. הק' ה"ר יעקב מאורלינש אמאי איצטריך למימר עשיית הפסח דשלוחו של אדם כמותו תיפוק לי שזכין לאדם שלא בפניו. ותי' דלא חשיב זכות דמצוה דידיה ניחא ליה למעבדיה דבכי האי גוונא אמרי' פרק אין בין המודר גבי התורם משלו על של חבירו דבעי' התם אי צריך דעת בעלים או לא אע"ג דהתם מספקא ליה היינו משום דמהני ליה במה שתורם משלו על של חבירו דדילמא ההנאה עדיפא ליה ממה שיעשה הוא מצותו. מי' לפי מאי שמפרש דזכין לאדם שלא בפניו הוי מטעם שליחות לא ק' מידי. וא"ת וניליף דשייך שליחות בקדשים מדגלי רחמנא בפרו של אהרן דבעי' שתהא שחיטה בבעלים מכלל דשאר קרבנות אפי' ע"י שליח ובכה"ג אמרי' במנחות וי"ל דמהתם לא שמעי' אלא היכא דאית ליה שותפות בהדיא בכפרה כגון כפרו שלא אהרן שאחיו כהנים מתכפרים בו. ועי"ל דלא שייך למילף שליחות מהתם אלא בכה"ג איכא למילף דבפרו של אהרן הצריך הכתוב שחיטה בבעלים אבל שאר קרבנות לא בעי' דעת בעלים כלל אלא אפי' שחט בלא דעת בעלים או אפי' הבעלים מוחים בו כשר אבל בפסח דכתיב ביה ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל והצריך לכולם לשחוט וכששחטו א' חשיב כאלו שחטו כולם מזה יש ללמוד דשלוחו של אדם כמותו וא"ת מפסח גופיה היכי מצי למילף דילמא ה"מ היכא דאית ליה שותפות בגויה כדפריך לקמן בשמעתי' על ר' נתן וי"ל דהתם ניחא דבשותפים איירי כדקאמר שכולם יוצאים בפסח א' אבל הכא אמאי יש לן לאוקומי קרא בשיעל לו בו שותפות כיון דקרא סתמא כתיב ואיירי בכל ענין:

הנכרי והכותי שתרמו תרומתן תרומה. פירש"י משום דקסבר אין קנין לגוי ונ"ל דאפי' למ"ד יש קנין משכחת לה כגון שגדלה שליש ביד ישראל ואח"כ קנאו הנכרי ולא מפטר ליה לוקח דתבואת זרעך קרינא ביה כיון שגדל הרבה ברשות ישראל א"ג זרעה גוי ומכרה לישראל וגידלה שליש וחזר הגוי וקנאה ממנו וכן אם חכר שדה מישראל הגדל בו חייב בתרומה אפי' שיש קנין לגוי וכן נמי מצי' למימר דסבר דמירוח הגוי פוטר וכגון שתורם בשבלים:

ור"ש פוטר פירש"י דקסבר דגנך ולא דיגון גוי. וק' לר"ת דאכתי משכחת תרומה ביד גוי כגון שהפרישה בשבלים גמי לשם תרומה ומעשר כדאמרי' מעשר ראשון שהקדימו בשבלים פטור מתרומה גדולה ונ"ל דקסבר גוי לאו בר הפרשה הוא אפי' בדבר שהוא בר חיובא מדאורייתא:

אתם ולא התורם את שאינו פירושא דאינך הוא דמשו' הכי ממעטים שותפים ואריסים ואפטרופות:

כל ישראל יוצאים בפסח א' והא דאמרי' בפ' תמיד נשחט דבעי' ג' כתות קהל עדה וישראל לאו עיכובא הוא או א"נ ה"מ בשחיטת פסחי' הרבה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף