שיירי קרבן/שבת/ה/ב

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים




שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png ה TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שמואל אמר בקשורה לו מע"ש. כתב הרא"ש בפרקין ובירושלמי משמע דהא דאמר שמואל ובלבד שתהא קשורה לו מע"ש משום דאסור לקשור מרדעת בשבת משום דמשתמש בבעלי חיים דגרסי' התם שמואל אמר בקשורה בו מע"ש הוא חנן מגופתיה אמר קמיה דשמואל רב חייא בר אשי לא נהיג כן אמר ליה נהיג רב בטרסקלין פי' ודאי בדבר זה היה מקיל רב שהיה מתיר לתת טרסקל בפיה בשבת אבל לא לקשור מרדעת בשבת התיב רב אחא קמיה דרב פפי והתני' חבל שהוא קשור לפרה קושרין אותו לאבוס לאבוס קושרין אותו לפרה ניחא לפרה קושרין אותו לאבוס לאבוס קושרין אותו לפרה ולא נמצא שמשתמש על צדדי בהמה בשבת פירוש ואף על פי שמשתמש על צדדי בהמה בשבת [צ"ל שרי והשאר נמחק] (פירוש לצרכי בהמה) וקשה לשמואל דאוסר לקשור מרדעת בחמור בשבת משום שמשתמש בבעלי חיים א"ר בא תיפתר בקשר שאינו של קיימא פי' ולא חשיב כמשתמש בבעלי חיים כיון שאינו של קיימא א"ר יוסי שניין היא צדדי בהמה בין קשר של קיימא ובין קשר שאינו של קיימא כלומר אין חילוק בינייהו דלעולם הוא משתמש בצדדי בהמה אמר רבי שמלאי תפתר כרבי שמעון בן אלעזר דתני רבי שמעון בן אלעזר אומר מותר להשתמש על צדדי אילן בשבת הוא צדדי בהמה הוא צדדי אילן אבל כשנותן מרדעת על גבי החמור בלא קשורה אין צריך להתקרב אצל החמור ואין נשען עליו ואין כאן משתמש בבעלי חיים עכ"ל ותימא א"כ שטעמו דשמואל משום שמשתמש בבעלי חיים מ"ש מרדעת מכל הנך דמתני' כגון לבובין ושחוזות וכבונות דהלא בכולהו צריך לשמש בבעלי חיים ושמואל מרדעת הוא דתני וכדדייק רב נחמן בבבלי וע"ק חנן מגופחיה אמר משמיה דחייא בר אשי שלא נהג כן במרדעת השיב שמואל שנהג כן רב בטרסקל וע"ק כיון דס"ד דמקשה דמותר להשתמש בצדדי הבהמה מאי משני הש"ס תיפתר כרשב"א הא מעיקרא נמי הכי הוה ס"ל הל"ל דשמואל כרבנן וע"ק שמואל צדדי בהמה אתא לאשמועינן ולפי מה שפירשתי בקונט' י"ל מ"ש הרב"י בסי' ש"ה וז"ל ולא ידעתי האיך כתב רי"ו בח"י דמותר לקשרו בחצר ולא חשש לדברי הירוש' שכתב הרא"ש ע"כ:

יאות אר"י בן בתירא ומ"ט דרבנן. כתב הרא"ש וה"ר יונה כתב דבירושל' מוכח דר' יהודה מפרש דברי ת"ק דגרס התם יאות אר"י מ"ט דרבנן פירוש טעמא דרבנן דאמרי לחלב אסור ליבש מותר והלא אין מכירין אותו מדקאמר ומ"ט דרבנן שמעינן מינה הן הן דברי רבנן הן הן דברי ר"י ולא בא ר"י אלא לפרש דברי חכמים ע"כ ולפי מ"ש בקונט' לק"מ וכ"נ דלפי הגירסא שלפנינו לא פירש למה יאות א"ר יהודה וע"ק אי ר"י מפרש לדברי חכמים היה לו לרבי לסדר דברי ר"י קודם ר' יוסי כיון שהוא מפרש דברי הת"ק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף