שיירי קרבן/עירובין/ב/ג

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה




שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png עירובין TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

באר מהו שתעלה וכו'. בבבלי בפרקין דף ך"ב גרסי' איבעיא להי בור ופסי' קאמר או דלמא בור בלא פסים וכתבו תוס' פי' ופסים לא יהיו מרוחקי' מן הבור אלא כדי ראשה ורובה של פרה אבל א"ל דפסין נמי אי בעי מרחיק עד ב"ס מדקאמרינן בסמוך מאי בינייהו בין ר"י לרשב"א ולפ"ז טובא א"ב דר"ש לא שרי אלא כדי להרחיק ראשה ורובה ור"י מתיר עד ב"ס ע"כ ול"נ דאפשר לקיים פירוש השני וכדמשמע כאן דהכי קמבעיא ליה והא דלא קאמרי דא"ב דר"י מתיר עד בית סאתים י"ל דבברייתא משמע דרשב"א הוא דמיקל מדקתני רשב"א אומר בור ב"ס אב"ס מותר ולא אמרו להרחיק אלא כדי ראשה וכו' וקשה מותר למאן אי לרבנן הא אינהו אפילו בית ה' כורים מתירים ואי לר' יהודה הא ר"י מתיר טפי ממנו אלא ודאי דרשב"א מיקיל מדר"י לכך קשיא ליה מאי בינייהו ומשני אריך וקטין א"ב לר"י כל שהוא ארוך יתר מבית סאתים אע"פ שאינו רחב אסור ולרשב"א בעינן שיהא כשיעור בית סאתים מרובעת. מיהו גם סוגיין איכא לפרושי כבבלי וה"ק הדא אמרה דלר' יהודה הבאר עולה ממדת סאתים ואפילו הפסים צריכים שיעמדו בתוך ב"ס דמדרשב"א פליג וסובר שהפסין אינן במדת ב"ס ש"מ דר"י סובר שהן במדת ב"ס אך אין הלשון משמע אלא כמו שפירשתי בקונטרס:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף