שיירי קרבן/נזיר/ה/ב

שיירי קרבן נזיר ה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אלא כי נן קיימין בשעתיד לישאל. מסוגיין משמע דלא איירי מתני' בשעבר ודאי וב"ש וב"ה אמתני' קאי. ולב"ש סותר הכל דכיון דאמרי שלא חש ליזהר איכא למיחש שמא נטמא וסתר הכל כדאמרי' בסמוך ולא ניחא ליה לאוקמי בשעבר ומשום קנס קאמרי ב"ש משעה שנשאל דמתני' איירי בשטעה בשוגג שסבור שאין נדרו נדר ואין לקנסו בשביל כך ועיי" לח"מ פ"ד מה"נ. אבל בבבלי בסוגיין משמע דמפרש מתני' דאיירי במי שעבר על נדרו דקאמרי' התם מני מתני' לא ר"י ולא רבנן דתניא מי שנדר ועבר על נזירותו כו' והיינו ברייתא דמייתי בסמוך ופריך התם אי רבנן קשיא נזירות מועטת אי לר"י קשיא נזירות מרובה זו היא גי' רש"י ופי' ע"ש הוא תמוה דודאי לר"י אף בנזירות מועטת קנסינן מיהת אלא די"ל דסובר דלא קנסינן ליה ל' יום שלמים אלא כימים שנהג בהן איסור וכן משמע לשון הש"ס דקאמר דיו ל' יום ולפי' במתני' לא קנסינן ליה כלל בין בנזירות מרובה בין בנזירות מועטת א"כ קשיא גם לרבי יוסי נזירות מועטת. ומה שפירש בלישנא בתרא דרבי יוסי מפרש דברי ת"ק דקיימא לן כל במה אינו אלא לפרש ע"ש. קשה הא פליגי בה אמוראי בבבלי פ"ג דסנהדרין ור' יוחנן אומר אימתי לפרש ובמה לחלוק וריב"ל אמר כל מקום שא"ר יהודה במשנתינו אימתי ובמה אינו אלא לפרש דברי חכמים. הרי שהתנה ג' תנאים דוקא ר' יהודה ולא תנאי אחריני. ודוקא במשנתינו אבל לא בברייתא וכ"כ תו' עירובין. ודוקא כשבא לפרש דברי חכמים אבל לא תנא אחריו וכ"כ בס' יבין שמועה. וכאן חסרי' כל השלשה דהא ברישא גרסי' דברי ר' יהודה כמפורש בסמוך ובבלי נדרים דף כ'. ומה שכתבו תו' דהמקשה סובר משעה שנדר היינו מקצת הימים שנדר ע"ש. תימא מי דחקו לפרש כן ואין הלשון סובל פי' זה. גם מ"ש דלר' יוסי נזירות מועטת צריך שלשים יום. קשה הא ר' יוסי מיקל מדר' יהודה ולפירושם בנזירות מועטת ר' יוסי מחמיר מדר' יהודה גם מדאמר ר' יוסי בד"א כו' משמע מפורש דבנזירות מועטת מודה לר' יהודה. לכך נ"ל דגירסת תוספות עיקר אי רבנן קשיא נזירות מרובה אי רבי יוסי קשיא נזירות מרובה והכי פירושא מתני' משמע אע"פ שעבר על נזירותו אינו סותר כלל אלא לעולם מונה משעה שנדר ול"ק לרבי יוסי נזירות מרובה דמתני' נמי איירי בשנשתיירו ל' יום אבל לרבנן קשיא אפי' מנזירות מרובה וגם לרבי יוסי קשיא נזירות מועטת דמתני' משמע שאינו סותר כלל ומשני לרבי יוסי מתני' דוקא בנזירות מרובה אייירי ורבנן במשעה שנדר קאמר מתחיל למנות משעה שנשאל:

אבל בנזרו ממועט דיו ל' יום. קשה מאי דיו דקאמר הא נזירות מועטת אינו אלא ל' יום ור' יוסי מחמיר מדר' יהודה לכך נראה דה"ג בד"א בנזירות ממועט אבל בנזירות מרובה דיו ל' יום וכ"ה בבבלי נדרים דף כ':

(שם) אם בשגלגל בתגלחת כו'. וקשה דלמא איירי בשגלגל בתגלחת שנים ושלשה פעמים ואפ"ה אין קונסין אותו לר' יוסי אלא ל' יום ולמה יגרע לר' יהודה התגלחת משתיית היין:

בעומד בתוך ימי נזירותו כו'. וקשה מאי קמ"ל הא אפי' נטמא או גילח לאחר מלאת אינו סותר וכ"כ הרמב"ם פ"ו מה' נזירות כ"ש שתיית יין אינה סותרת וי"ל ס"ד הא דאין טומאה וגילוח סותרין אחר מלאת היינו דאורייתא אבל מדרבנן סותרין א"נ קמ"ל אפי' שתה ביום מלאת אין קונסין אותו:

ואינון מקבלין מינהון. וא"ת הא לא קיבלו מינהון שהרי השיבו לא השבט קידשו כו' וי"ל ה"ק למה לא השיבו מיניה וביה דלא דמי למעשר תשיעי ואחד עשר שהקדש דוקא בכוונה והנך לא קדשו אלא שלא בכוונה וכ"כ רש"י ותו'. והא דמשני עשירי היה התשובה. לל"ק שפירשתי בקונטרס קשה שאין זה ק"ו הקדש דבעינן דעת לכך בטעות אינו הקדש משא"כ מעשר דלא בעי דעת הלכך בטעות הוי מעשר. ולל"ב קשה שאני עשירי עצמו דלא בעי הקדשו שהרי אפילו לא הקדישו העשירי קדש מעצמו. ונראה דהייינו דאמרי בבבלי ולא היא דהקדש בדעתא דמארי תליא. ולאחר העיון נראה דה"ג עשירין הוו בתשובה. וה"פ אף שהיו יכולין להשיב מיניה וביה השיבו ממקום אחר כדי להראות רוב תשובתן. וכ"ה הגירסא בירושלמי פסחים פ"ו ה"ב. וקראתי עליו מאמר חז"ל דברי תורה עניים במקום א' ועשירים במקום אחר. ותוס' כתבו לא קשה לר"נ למה לא השיבו מיניה וביה די"ל חד מתרי טעמא נקט ע"כ. אף דמשני בסמוך או ייבא כהאי דא"ר נסא כו' מ"מ אין לזה ענין לדברי הבבלי דמשמע דר"נ סליק בקושיא. וכ"נ מדברי הרמב"ם דפסק כרב חסדא. מיהו אין ראיה כל כך מדבריו די"ל כיון דר"ח ורבה בר ר"ה פליגי אר"נ פסק כוותייהו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף