שיירי קרבן/כתובות/יא/א

שיירי קרבן כתובות יא א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הותירה בליות וכו'. עמש"ל פ' אף על פי ה"ט בתו' בד"ה אבל וכו':

אלמנה יש לה יין. וקשה במאי קמיירי אי ברגילה לשתות בחיי בעלה א"כ אף אשת איש יש לה יין ואי באינה רגילה אף אלמנה אין לה יין ונראה דהגירסא בהיפך אשת איש יש לה יין ואלמנה אין לה יין דגרסי' בבבלי פ' אע"פ דף ס"ח תנא כוס א' יפה לאשה ב' ניוול ג' תובעת בפה וכו' הלכך לאשת איש יש לה יין משא"כ לאלמנה:

רב אמר המת אמר וכו'. מסוגיין נראה לפסק הלכה באמר אל תקברוני מנכסי והניח מקרקעי מוציאין מיד היורשין לקבורה. הניח מטלטלין אין מוציאין מידן ונקבר מן הצדקה. ואם אמר קברוני או שלא אמר כלל נקבר משל יורשין. ואם יש עליו מלוה בשטר ותפס בין קרקע בין מטלטלין אין מוציאין מידו אבל מלוה בעדים אם אמר קברוני אם תפס מטלטלין אין מוציאין מידו אבל מקרקע מוציאין מידו אפי' לאחר הקבורה. והא דמחלק באומר אל תקברוני בין קרקע או מטלטלים שירשו לא משמע הכי בבבלי פ' נערה דף מ"ח. אך בשאר דינים לא מצינו דפליג הבבלי ואני תמה מהראשונים ז"ל שלא הביאו דברי הירושלמי ויש מהם שכתבו דבקרקע אפי' לא תפסו הב"ח או האשה בכתובתה דמוציאין מיד היורשים לשלם לב"ח והוא נקבר מן הצדקה והדבר מבוא' בהיפך. ועיי' בב"ח ססי' קי"ח ובס' בית שמואל שם ס"ק י"ח שהאריך ואין דבריו נכונים וצ"ע:

ר"י בעי אמר שרפוני וכו'. כתב הרמ"א בח"מ סי' נא סעיף ו' בהג"ה אם היו כתובים בשטר ב' או ג' דברים ונתבטל השטר לדבר א' השאר לא נתבטל. כ"כ מהר"מ פדוה בתשו' סי' מ"ד ומייתי ראיה משטר שיש בו רבית שגובין בו את הקרן אף שפסול מקצתו היינו פרעון רבית מ"מ לא פסול שאר השטר וכו' ועוד ראיה מרמב"ם פי"ד מה"ע ע"ש. ותימא שהרי מפורש כאן שהיא בעיא דלא איפשיטא וכדפירשתי בקונט' דצוואת ש"מ שלא נתקיימה מקצתה בטלה כולה. וראייתו משטר שיש בו רבית נראה דלא דמיא למתנה דהתם הדבר ברור שחייב לו קרן ודמיא לשטר חוב שנפרע מקצתו דלכ"ע השטר בכחו על הנשאר אבל בשטר מתנה איכא לספוקי שמא היה דעתו שאם יתבטל פרט אחד מצוואתו תתבטל כולה. ועמ"ש לקמן בפרקין בתו' בד"ה כתב וכו' שגם מדברי הרמב"ם אין ראיה:

לא צורכא אלא מהו שיזונו מן המשועבדין וכו'. תנן בגיטין פ' הנזקין אין מוציאין למזון האשה והבנות מנכסים משועבדין מפני תיקון העולם. וקשה בשלמא הא דקאמר מהו שיזונו מן המטלטלין ניחא דקסבר תנאי כתובה ככתובה מה כתובה אינה נגבית אלא ממקרקע אף מזון הבנות כן ומיבעיא ליה אם צוה כך בצוואת ש"מ אם ניזונו ממטלטלין אלא ממשעבדי מי איכא למ"ד דצוואת ש"מ מפקא מיד הלוקח וי"ל דאיירי שחלק כל נכסיו לבניו וה"ל משעבדי ומיבעיא ליה אם מוציאין למזון הבנות ממשעבדי אלו שהרי הזכיר גם מזונות הבנות בצוואתו או דלמא מזון הבנות שהוא בתנאי ב"ד איכוין ואין מוציאין למזון הבנות ממשעבדי וצ"ע ופי בתשו' הריב"ש סי' ת"פ:

א"ל אין ש"מ מזכה וכו'. כתב בש"מ ח"מ סי' רנ"ג סעיף כ'. וכן אם אמר ש"מ שט"ח שיש לי על פלוני תנו לפלוני זכה במה שיש בשטר כאלו כתב ומסר אע"פ שלא משך השטר. וכ"כ הרמב"ם פ"י מה' זכיה. והרשב"א חולק וע"ש בהה"מ. ואני תמה שבסוגיין מפורש דלא קנה וכדעת הרשב"א ולא ראיתי לא' מהראשונים שהביא דברי הירושלמי ועיי' בח"מ סי' ס"ו בב"י גם לשון הש"ס בב"ב דף קמ"ח ע"א משמע כן דקאמר מילתא דאיתא בבריא איתא בשכיב מרע וכו' וצ"ע:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף