שיירי קרבן/כתובות/ג/ו

שיירי קרבן כתובות ג ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לא יאמר ולו תהיה לאשה במוציא שם רע שאינו צריך כבר היא תחת ידו. ותימא הא איצטריך דאם גירש ולא החזיר דעובר בעשה ולא תעשה וצ"ע. ועיי' בבבלי בתמורה דף ד':

אי מה להלן אשה הראויה לו ומשלם קנס אף לו תהיה שנא' כאן אשה הראויה לו ומשלם קנס. וקשה שאני הכא דגלי קרא דאית להו קנס כדאמרינן בריש פרקין דכתיב אם מאן ימאן מכל מקום לרבות את הפסולות וא"ל דקשיא ליה ניליף אונס בגז"ש ממוציא שם רע דאם מאן ימאן במפתה כתיב. דא"כ אף לפי מאי דמשני דגז"ש איצטריך למידי אחרינא עדיין קשיא הא קיי"ל מספיקא לא מפקינן ממונא וכאן ספיקא הוא דאיכא למילף ממפתה לחומרא וממוציא שם רע לקולא. וי"ל דטפי איכא למילף ממפתה דק"ו הוא וא"ל דא"כ נימא דיו מה מפתה אינו נותן מיד אף באונס בפסולות כן דכיון דבפסולות איירי ודאי אף במכתה נותן מיד שהרי אינו רשאי לקיימה:

כיי דתנינן תמן באו עליה שנים וכו'. מדמייתי הש"ס מתני' וברייתא לסייעתא משמע דלא פליגי אהדדי וקשה אפירש"י שם במתני' באו עליה שנים ועדיין היא בתולה כגון שבאו עליה שלא כדרכה הראשון בסקילה דמשכבי אשה כתיב והשני בחנק דבעולה היא והא סתמא ר' היא דאמר שלא כדרכה נפקא מכלל בתולה ע"כ נמצא שזו ראיה לסתור. ונראה שהירושלמי מפרש למתני' בשבאו עליה שניהם בכדרכה ומייתי סייעתא מברייתא דמתני' בכדרכה איירי אבל שלא כדרכה אין אחר עושה אותה בעולה. וכן פירש הרמב"ם למתני' דסנהדרין דבכדרכה איירי. ולפי פירושו ל"ק קושית תוס' שם בסנהדרין דף ס"ו ע"ב בד"ה והאי לבדו וכו' וא"ת הא ר"מ לית ליה הך ברייתא וכו' ע"ש. דלפי פי' הרמב"ם אית ליה לר"מ הך ברייתא. ומתני' אתיא כרבנן ודלא כר'. ועמש"ל בפרקין בתו' בד"ה מה ת"ל וכו'. אך קשה לפי' הרמב"ם מאי קמ"ל פשיטא הא ברישא תנן אינו חייב על נערה המאורסה עד שתהיה בתולה וכו'. וכן מקשה התי"ט שם בסנהדרין במתני'. מיהו להרמב"ם אפשר לתרץ דקמ"ל דהעראה זו היא הכנסת עטרה הלכך אי אפשר למצוא בנערה המאורסה בכדרכה שיהא שנים חייבים דאם הערה בה הראשון בהכנסת עטרה כבר הסיר בתוליה כמפורש בבבלי בסנהדרין דף ע"ג ע"ב ואין השני חייב דלאו בתולה היא. ואם לא הכניס העטרה לאו כלום היא ופטור עליה. אך קשה מ"ד העראה זו נשיקה תיקשי ליה מתני' ודוחק לומר דפליגי בפירושא דמתני'. וי"ל דקסבר היכא דקפיד קרא אבתולה כגון כאן בנערה המאורסה ולענין קנס דאונס ומפתה לא מחייב עד שיוציא בתוליה וכדאמרי' שם בבבלי בסנהדרין דף ע"ג ע"ב לענין קנס אמרו רבנן קמיה דר"ח משעת העראה פגמה ואיפטר ליה מקטלא ממונא לא משלם עד גמר ביאה ופירש"י שם בד"ה משעת העראה וכו' וקנסא לא מחייב אלא משום גמר ביאה שהיא מוציא בתוליה וכו' דקרא קפיד אבתולים דכתיב נערה בתולה אשר לא אורסה וכו' ע"כ. אך לפ"ז צריכין לומר דמתני' דלא כר' ודלא כרבנן דלדבריהם בבא עליה שלא כדרכה הראשון מיהת חייב סקילה ואם נאמר דבעינן שיוציא בתולים אף שלא כדרכה פטור וכ"כ תוס' בסנהדרין דף ע"ג ע"ב בד"ה ממונא וכו'. עוד י"ל דקסבר הרמב"ם דמתני' אתי לאשמועינן דאין שום חיוב בנערה המאורסה שלא כדרכה כיון דכתיב בתולה. ומתני' פליגא על ר' ורבנן הלכך אי אפשר למצוא שיהא הראשון והשני חייב סקילה. וניחא בזה מאי דקשיא להר"ן ס"פ אלו נערות אמ"ש הרמב"ם בפ"ק דהלכות נערה בתולה אין האונס והמפתה חייב קנס עד שיבא עליה כדרכה. מהא דפ"ק דקידושין דף ט' באו עליה י' בני אדם שלא כדרכה כולן בסקילה ר' אומר הראשון בסקילה וכולן בחנק אר"ז מודה ר' לענין קנס דכולהו משלמי. ואפשר שסמך לו אסוגי' דפ' בן סו"מ דאמרי' התם קנס לא משלם עד גמר ביאה וכפירש"י שם ואין לדחות סוגיות מפורסמות בשביל זו וכו' ע"ש. לפמ"ש סמך הרמב"ם על סתם מתני' דתנן הראשון בסקילה וכולן בחנק משמע דשלא כדרכה אין כאן סקילה ולא קנס וכמ"ש וראיתי מי שהגיה בדברי הרמב"ם הנ"ל ומחק תיבת כדרכה. ולא הועיל כלום שהרי בפ"ב דין ח' מבואר דשלא כדרכה פטור מקנס וא"ת הרי כתב הרמב"ם. פ"ג מהא"ב הלכה ו' באו עליה עשרה בני אדם והיא בתולה ברשות אביה זה אחר זה הראשון בסקילה וכולן בחנק ע"כ. מדקאמר והיא בתולה ש"מ דבשלא כדרכה איירי ואפ"ה קאמר דהראשון בסקילה וי"ל דודאי ט"ס הוא תיבות אלו והיא בתולה או והיא בתולה היינו קודם ביאת הראשון. שהרי כתב הרב במשנה למלך וז"ל כאן חסר לשון וכצ"ל בד"א שבאו עליה כדרכה אבל אם באו עליה שלא כדרכה עדיין היא בתולה וכולן בסקילה ע"כ. וקשיא ליה רישא דכתב והיא בתולה ש"מ בשלא כדרכה איירי ואפ"ה כ' הראשון בסקילה וכולן בחנק אלא ודאי כמ"ש א"כ אין צורך שוב להגהת הרב במ"ל. דהרמב"ם פוסק דלא כר' ודלא כרבנן אלא כסתם מתני'. וגדולה מזו היה נ"ל דקסבר הרמב"ם שאין שום חיוב מיתה על ביאה שלא כדרכה. שגם בפ"א מהא"ב הלכה י' לפי הנוסחא הישנה לא היה כתוב שם אחד הבא על הערוה כדרכה ואחד הבא עליה שלא כדרכה. גם בפ"ג מהא"ב לא היה כתוב וכן אם בא עליה שלא כדרכה וכו' ע"ש. דלית ליה דרשא דמשכבי אשה. וכן משמע בסנהדרין דף נ"ה א"ל ר"פ אדרבה אשה דאורחא היא אמשכב מיחייב אמידעם אחרינא לא מיחייב וכו'. וכתבו תוס' הא פשיטא בכולא ש"ס דבאשה חייב אשתי משכבות דמשכבי אשה כתיב אלא ר"פ ה"ק אם יש לחלק וכו' ע"ש. ותירוצם דחוק דהא ר"פ קאמר אמשכב הוא דמיחייב משמע דלא מיקרי משכב אלא כי אורחיה. ולפמ"ש לק"מ דר"פ סובר כסתם מתני' דשלא כדרכה פטור בכל העריות. אך דבר זה צ"ע בסוגיות רבות בש"ס דמשמע דמיחייב בעריות אביאה שלא כדרכה. וכ' הרמב"ם פי"ב מהלכות נערה בתולה דין ח' באו עליה שנים אחד כדרכה וא' כרצונו זה שבא עליה כרצונו אם הוא ראשון חייב בבושת ופגם ואם הוא אחרון חייב בבושת בלבד שכבר נפגמה וזה שבא עליה כדרכה בין ראשון בין אחרון חייב בקנס ובשאר דברים אבל אין בושת ופגם של בת שלא נבעלה כלל כבשת ופגם זו שנבעלה שלא כדרכה ע"כ. וזהו מה שפי' הרמב"ם בדברי ר"ז שאמר יאמרו בעל שלמה חמשים ובעל פגומה חמשים. והריטב"א בחידושיו כתב על פי' זה שהוא טעות. ותימא שלא ראה שהרמב"ם פי' כן. אך הא ודאי קשיא דלר"ז ודאי אף בועל שלא כדרכה משלם קנס כדאר"ז בקידושין דף י' ע"א ע"ש וצ"ע. וראיתי בס' מים חיים שכתב אפשר שהרב לא היה גורס אלא מודה ר' לענין קנס וכו' ע"ש שדבריו דחוקים גם מ"ש שם וטפי יש לסמוך אשמעתתא דא"נ ובן סורר ומורה וכו' ע"ש. נראה שנעלם ממנו דברי הר"ן שהבאתי לעיל. אבל שני תירוצים הנ"ל אינן עולים לפי סוגית הירושלמי דסובר דאביאה שלא כדרכה ואהעראה דנשיקה כולן חייבים והדרא קושיא לדוכתא מאי קמ"ל מתני' דסנהדרין. ונראה דקמ"ל דהשני חייב חנק. דסד"א כיון דכתיב ומתו גם שניהם ודרשינן עד שיהיו שניהם שוין במיתה אחת וכדפירש ר"ת בסנהדרין שם דף ס"ו ע"ב בד"ה עד וכו'. וכאן היא בסקילה והוא בחנק קמ"ל דאפ"ה חייב חנק דאיהי בסקילה מטעם דנידונת במיתה החמורה וע"ש בסנהדרין דף ס"ו בתוס' בד"ה הנ"ל. ועי' בחידושי הריטב"א דף מ' ע"ב:

הערו בה עשרה וכו' כולהו בסקילה. סוגיא זו אתיא כמ"ד העראה זו נשיקה דלמ"ד העראה זו הכנסת עטרה כבר השיר הראשון בתוליה ואינך לאו בסקילה אלא בחנק וכמ"ש בתוס' בסמוך. וקשה מאי מייתי סייעתא לר' יוחנן מהך ברייתא הא ר"י פליג עלה דגרסי' בירושלמי ביבמות ריש פרק הבע"י איזו היא הערייה ר' יוחנן אמר עד שתיכנס העטרה. וי"ל וע"ש:

ובפנויה באו עליה עשרה שלא כדרכה וא' כדרכה כולם בקנס. כתבו תוס' בסנהדרין דף ע"ג ע"ב בד"ה ממונא וכו' ומיהו בירושלמי דכתובות משמע דאהעראה משלם קנס דאמרי' הערו בה עשרה ועדיין היא בתולה כולהו משלמין קנס ע"כ. ולא נמצא גירסא זו לפנינו אלא גבי נערה המאורסה דכולן חייבין סקילה. ואפשר שלזה כוונו שהרי כתבו דבירושלמי משמע וכו'. ואלו היתה גירסתם בירושלמי כאשר היא כתובה בתוס' ה"ל לתוס' למימר וכן מפורש בירושלמי. אלא ודאי דט"ס הוא בתוס' וכצ"ל כולהו בסקילה וקסברי תוס' דחד דינא לתרווייהו לענין סקילה בנערה המאורסה ולענין קנס דאונס ומפתה דבתרווייהו בתולה כתיב:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף