שיירי קרבן/גיטין/ח/ז

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים




שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png גיטין TriangleArrow-Left.png ח TriangleArrow-Left.png ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מה אנן קיימין וכו'. כ' בס' הון עשיר אם בשטעה פי' ידענו בבירור שהסופר טעה אף ר"א מודה דתצא מזה ומזה דרגלים לדבר אם בשלא טעה אף רבנן מודו דחיישינן לקנוני' וכו' ותמהני מהר"ב ושאר הפוסקים דלא חשו לחילוק זה ע"ש. ולא ראה שהרשב"א בחי' מביא דברי הירוש' אלו. ול"נ דהבבלי חולק דמסיק פ"ב דמכלתין דף י"ט ע"ב הני תרי דיהיב גיטא קמייהו צריכי למקריי' א"כ רגלים לדבר דקראו תחלה וניתן הגט כראוי והיינו כתירוצא קמא בכתבו תו' שם בד"ה צריכי וכו' דאי לא קרייה אם ניסת לא תצא וזהי דעת הפוסקים דהכא כר"א קיי"ל ולדידיה ליכא נפקותא. אבל הרשב"א דאית ליה כתי' בתרא שכ' תו' דמתני' איירי בדעייל' לבי ידיה ע"ש אין כל כך רגלים לדבר הלכך מביא דברי הירושלמי ונכון הוא:

מתני' מסייעא לר"ז וכו'. עיי' פי' בקונט'. בבבלי גרסי' רב אדא בר אהבה אמר לא נישאת זהו לאלתר נישאת זהו לאחר זמן וכ' תוס' וא"ת לראב"א מה קנוניא שייך כיון דנישא לשני לא מצי להחזירה דתצא מזה ומזה וי"ל פעמים שאין הבעל שם על לבו שאסור להחזירה ועושה קנוניא ע"כ לפי תירוץ זה ליכא סייעתא כלל ממתני' לר"ז. מיהו תירוצם זה נראה דוחק. ובעיקר קושיית' נ"ל דודאי אין כאן קנוניא דנישואין אלא שהקנוניא על הלקוחות שלקחו ממנה שדות מזמן הגט עד עכשיו שהרי הוא אומר שעדיין אשתו היא. וזהו כוונת רש"י. וכה"ג אמרו בבבלי פ"ק דב"מ. אלא דלפ"ז קשיא מאי סייעתא מייתי לר"ז ממתני' ונראה דדייק מדקאמר לאבד זכותו ולא קאמר לא כל הימנו לאסרה על בעלה וכן הוא לשון הברייתא בבבלי פ"ב דף י"ט אלא בשנתארסה איירי שאין לו בה אלא זכות. והרשב"א כ' מסתברא הא דאראב"א כל שלא נשאת לאו דוקא אלא ה"ה נתארסה דהא ממתני' דקתני לא כל הימנו לאבד זכותו של שני מסייעא ליה ולהאי טעמא אפי' נתארסה כן כדאיתא בירושלמי ע"כ. וקשה כיון דפליגי בה בירו' ואיכא מ"ד נשאת דוקא א"כ למה נאמר נישאת דקאמר ראב"א לאו דוקא. ואי משום דמייתי סייעתא ממתני' בבבלי ובירושלמי נהפוך הוא דבירו' סובר דוקא נתארסה אבל נשואה לא כמ"ש בקונט'. ואף לפי' שכתבתי בסמוך מ"מ לא דמיין הראיות להדדי. ואפשר דהרשב"א מפרש ראיית הירוש' מדתלי הטעם בזכות השני אין לחלק בין ארוסה לנשואה. ונ"ל ראיה לדבריו דטפי מסתבר דברי ר"א בארוסה מבנשואה דהא איכא למיחש נמי לקנוניא שרוצה להחזירה וכמ"ש לעיל:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף