שיטה מקובצת/נזיר/מו/ב

שיטה מקובצת נזיר מו ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

והתניא. פירוש בניחותא. נזיר ממורט בית שמאי אומרים אינו צריך להעביר (שער) תער על ראשו ובית הלל אומרים צריך להעביר תער על ראשו. ואמר ר' חנינא מאי אינו צריך דבית שמאי אינו צריך ואין לו תקנה. הא לבית הלל יש לו תקנה והיינו דר' פדת דאמר רב פדת בית שמאי ור' אליעזר אמרו דבר אחד. פירוש והתניא סיוע לדברינו דבאין לו שער שייך שפיר העברת תער כמו ביש לו בשנויי דשנינן הבריתות לרב דתניא נזיר ממורט בית שמאי אומרים כו' ואמר רבינא כו'. כל זה ממילתיה דמאן דאמר והתניא. ולר' אבינא מאי אינו צריך דבית שמאי אין לו תקנה. דסברי דכיון דאין לו שער אי אפשר לו להביא תער במקומו ואם העביר אינו מועיל לו כלום דסבירא להו לבית שמאי כר' אליעזר דאמר דמצורע שאין לו בהן יד ורגל אין לו טהרה עולמית ולא אמרינן יתן על מקומו ודיו. ולבית הלל יש לו תקנה וצריך להעביר תער על מקום השער. אלמא אין לו שער זקוק לתער כאלו יש לו שער ואם כן יש לנו לפרש דכוותה למעלה דאין לו כפים צריך להניף בזרועו כמו ביש לו כפים לר' אליעזר לעכב וכדשנינן לרב. שיטה.

והיינו דר' פדת דאמר בית שמאי ור' אליעזר אמרו דבר אחד. דכי היכי דלבית שמאי לית להו דכי אין לו שער יהא לו תקנה במעביר תער במקומו הכי נמי ר' אליעזר סבר כמו כן דאין לו בהן ימין אין לו טהרה עולמית דסבר בעינן קרא כדכתב. ר' שמעון אומר נותן על מקומו ויוצא. דלא בעינן קרא כדכתב. וחכמים אומרים על שמאל. ואז שמעינן דר' אליעזר כבית שמאי דאין לו תקנה להעביר תער במקומו. ומיהו שמא בית שמאי סברי להו כרבנן דאמרי תגלחת לא מעכבא ואין לו תקנה היינו לקיים המצוה. והכי נמי מפרש ברייתא דלעיל דיש לו כפים ויש לו שער כדפירשנו לעיל. ולא תיקשי לרב דאמר תנופה מעכבת לר' אליעזר. הרב עזריאל ז"ל:

אי אליבא דר' אליעזר פשיטא וכו'. נראה אף על פי שקיצר התלמוד ולא פירש דכר' אליעזר אתיא צריך לומר דכר' אליעזר אתיא כדלעיל. אלא משום דקאמר ואי אליבא דרבנן השתא יש לומר תגלחת וכו' פריך ליה לאלתר ולא מעכבא אפילו לרבנן. הרא"ש ז"ל בפירושיו:

ומקשינן ולרבנן לא מעכבא והתניא זאת תורת הנזיר בין יש לו כפים. ועל כרחין אתא לומר דמעכב דכשם שאין לו כפים מעכב מסתמא משום דכל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת בו אף יש לו כפים מעכב. ולר' אליעזר לא איצטריך דנפקא ליה מאחר כל המעשים כולן אלא כי איצטריך לרבנן. ושמע מינה דבתנופה מודו רבנן דמעכבת דאף על גב דאמרי אחר מעשה יחידי באחד מן הדמים קאמר כתקנו דהיינו זריקה ותנופה אבל תנופה מעכבת מדכתיב זאת תורת הנזיר ולאפוקי תגלחת דלא מעכבא.

ואלא הא דתניא בין יש לו שער בין אין לו שער הכי נמי דמעכב. כשאין לו שער שיגלח. והא על כרחין לרבנן תגלחת לא מעכבא דהא אמרי אחר מעשה יחידי. אלא על כרחין לרבנן הכי תפרש כי היכי דיש לו שער אין תגלחת מעכב הכי נמי באין לו שער אין תגלחת מעכב. ואתיא כרבנן דאמרי תגלחת לא מעכבא דלר' אליעזר ודאי תגלחת מעכבא.

והתניא. נזיר ממורט בית שמאי אומרים אין צריך להעביר תער על ראשו ובית הלל אומרים צריך להעביר תער על ראשו. ואמר ר' אבינא מאי צריך לבית הלל צריך ואין לו תקנה. דכל שאין ראוי לבילה בילה מעכבת בו. הא לבית שמאי יש לו תקנה. פירוש וקסלקא דעתין דלבית שמאי יש לו תקנה בלא כלום ומנא להו לבית שמאי האי סברא והא ראוי לבילה בעינן. אלא ודאי טעמייהו מהאי קרא דזאת תורת הנזיר בין יש לו שער בין אין לו שער וסבירא להו דהכי קאמר כשם שיש לו שער אינו מעכב כרבנן דהא תגלחת לא מעכב כך אין לו שער אינו מעכב אף על גב דאינו ראוי לבילה. דהא ליכא למימר דאתיא כבית הלל דאמרי צריך ואין לו תקנה והכי קאמר כשם שאין לו שער אין לו תקנה (אלא) אם לא העביר כך יש לו שער אין לו תקנה אם לא העביר וכר' אליעזר מדאמר תגלחת מעכבא. דאם כן למה לי למילפא מזאת תורת הנזיר מאחר כל המעשים כולם נפקא ליה. אלא ודאי כדפרישנא מה יש לו שער אין גילוח מעכב כרבנן הכי נמי אין לו שער אין תגלחת מעכב. ואם כן הך דכפים נמי נפרש מה יש לו כפים אין תנופה מעכבת הכי נמי אין לו כפים אין תנופה מעכבת. דלבית הלל אין לו תקנה משום דבעינן ראוי לבילה.

ופליגא דר' פדת. פירוש זה שאמר ר' אבינא דלבית שמאי נזיר ממורט יש לו תקנה פליגא דר' פדת דאמר בית שמאי ורבי אליעזר אמרו דבר אחד. דר' אליעזר הא אמר דאין לו טהרה עולמית ואנן אמרינן דלבית שמאי יש לו תקנה ואינו צריך להעביר תער כלל. שיטה:

הא לבית שמאי יש לו תקנה כו'. וא"ת דילמא לעולם בא להשוות יש לו לאין לו דאמרי צריך ואין לו תקנה ולאשמעינן דתגלחת מעכבת. וי"ל דליכא לפרושי הכי דאי לרבנן הא אמרי תגלחת לא מעכבת. ואפילו אי תנופה מעכבת היינו משום שהיא מעבודת הקרבן אבל תגלחת לא מעכבת מגזרה שוה דאחד אחד. ואי לר' אליעזר מאחר כל המעשים כולם נפקא. ומיהו קצת קשה אי ברייתא סמיך אהך סברא אמאי מייתי דנזיר ממורט דבלאו הכי היה יכול להקשות דעל כרחין לא מצית להשוות יש לו לאין לו לומר שתגלחת מעכבת דאי לרבנן הא אמרי תגלחת לא מעכבא ואי לר' אליעזר מאחר כל המעשים כולן נפקא. הרא"ש ז"ל בפירושיו:

אית דגרסי אמר רבינא. ותירוץ הוא כו' ככתוב בתוספות. ואית דגרסי בלישנא קמא דלעיל נמי אמר רבינא ומפרש דתירוץ הוא. ואין נראה לר"י כלל. תוספי הרא"ש ז"ל:

ורבינו נתנאל פירש שמועה זו בענין אחר. אמר רב תנופה מעכבת בנזיר. אליבא דמאן כו'. לעולם אליבא דר' אליעזר. ואף על גב דלר' אליעזר נפקא ליה מאחר ישתה הנזיר דדריש אחר מעשה כולם. מכל מקום אכתי איצטריך כן יעשה על תורת נזרו דדרשינן ליה בפרק הקומץ למימר דתנופה מעכבת בנזיר דכמאן רכתב חוקה דמי. ותרוייהו צריכי דאי לא כתב אחר ישתה דאתנופה קאי לר' אליעזר לא חזינא עיכובא בתנופה כיון דמיעכבא כפרה בעלמא אף על גב דכתב וכן יעשה כדמסיק ליה הכא. ולרבנן קאי וכן יעשה אשני מינין שבנזיר חלות ורקיקין שמעכבין זה את זה כדאיתא התם בהקומץ רבה ומפיק ליה בגמרא מוכן יעשה. ומיהו לא מעכבי נזיר לשתות יין ומלטמא למתים דהא אחר מעשה יחיד אמר מגזרה שוה ולא בעינן רק אחד מן הדמים ושאר קרבנות ותגלחת לא מעכבי וכל שכן שני מיני לחם ותנופה לא מעכבי כלל אף כפרת הקרבן כמו בעלמא.

ומי מעכבא והתניא זאת תורת הנזיר בין שיש לו כפים בין שאין לו כפים. פירוש זאת תורת הנזיר תורה אחת לכל הנזירים כמו זאת תורת המנחות דבריש מנחות דתורה אחת לכל המנחות. וכן גבי חטאת. וקא סלקא דעתך דהכי קאמר כי היכי דאין לו לא מעכב הכי נמי יש לו. וא"ת מנא לן אדרבא הוה לן למימר דאפילו אמרינן דיש לו לא מעכב כי אין לו מעכב כר' זירא דכל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו כו'. וכן גבי חרש דאין מפר לאשתו דשמיעה מעכבא כי אין יכול לשמוע. וכן גבי חליצה דאלם ואלמת. ויש לדחות דמכל מקום מיקיימא תנופה קצת שהכהן מניף כמו שמצינו בפרק כל המנחות באות מצה מנחות סב ב והאשה (מניפה) הכהן מניף על ידה. והיינו בקרבן נדבה דאילו סוטה ונזירה מניפות כדאיתא פרק קמא דקידושין. מיהו תימה דאימא איפכא דאין לו מעכב כר' זירא ויש לו מעכב מזאת תורת. ואפילו לרבנן נימא דמעכב כפרת הקרבן ולא לשתות יין וליטמא דנפקא לן מאחר מעשה יחיד מגזרה שוה. ונראה משום דאמר בתוספתא דנזיר פרק קמא נזירות נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ בין שיש לו כפים בין שאין לו שנאמר ונתן על כפי הנזיר. והשתא ההוא קרא אהני לאין לו מדלא כתב ונתן על כפו דהא בנזיר קאי וכתב הנזיר למימר הנזיר מכל מקום ואפילו אין לו כף. והאי זאת תורת הנזיר דהכא אתי לאקושי יש לו לאין לו לומר דלא מעכב. ועל כרחך לר' אליעזר דאי אליבא דרבנן פשיטא דלא מעכב כדאמר לעיל אי אליבא דרבנן השתא תגלחת כו'. וקשיא לרב.

ומהדר אלא הא דתניא זאת תורת הנזיר בין יש לו שער בין אין לו הכי נמי לא מעכבא. על כרחך ליכא למימר כדקאמר דכי היכי דאין לו לא מעכב יש לו נמי לא מעכב. דלמאן אי לר' אליעזר מעכב ואי לרבנן למה לי קרא האמרי דתגלחת לא מעכבא מגזרה שוה דאחר אחר. ועוד מהיכא תיתי שמא אין לו מעכב כר' זירא אף לרבנן. וכי תימא להכי איצטריך קרא למימר דלא נימא כר' זירא וכי אין לו נמי לא ליעכב לאפוקי מדר' זירא. להכי מייתי ברייתא דנזיר ממורט דתניא גבי בתר הנך תרתי דכפים ושער בתוספתא דנזיר. הלכך על כרחך הכי פירושו בין יש לו שער בין אין לו שער מעכב שצריך להעביר מיהא תער (לא יעבור) על ראשו. דכי היכי דביש לו מעכב שצריך לגלח בתער לר' אליעזר מואחר ישתה אחר מעשים כולם. הכי נמי אין לו צריך להעביר תער על ראשו. והכי נמי משמע בתוספתא דתניא בין יש לו שער בין אין לו שער ולקח את שער ראש נזרו. פירוש דהוה ליה למימר ולקח את שערו ואייתר ראש נזרו למימר אפילו אין לו שער. ובספרי מפיק אין לו שער מקרא אחרינא בין לר' יאשיה בין לר' יונתן. והכי נמי נפרש גבי כפים דתרוייהו בהדי הדדי מיתני וכי היכי דיש לו כפים מעכב לר' אליעזר כדפירשנו הכי נמי אין לו מעכב על מקום הכף דמקרי שפיר על כפי הנזיר. וכן תפרש שנאמר ונתן על כפי הנזיר דהוא דומיא דמצורע דאין לו בהן יד ובהן רגל דיתן על מקומו כמו שאפרש בסמוך דלא בעינן קרא כדכתיב. והיינו כרב. והכי גרסינן והתניא נזיר ממורט בית שמאי אומרים צריך העברת תער ובית הלל אומרים אין צריך. ואמר ר' אבינא צריך לבית שמאי ואין לו תקנה. ופליגא דר' פדת דאמר ר' פדת בית שמאי ור' אליעזר אמרו דבר אחד דתנן אין לו בהן יד ובהן רגל אין לו טהרה עולמית. ר' אליעזר אומר נותן הוא על מקומו ודיו. ואם כן לר' אבינא ר' אליעזר וברייתא כבית הלל. ולר' פדת ברייתא ור' אליעזר כבית שמאי. וכמו שפירשנו כך הגירסא בתוספתא פרק קמא דנזיר פלוגתא דבית שמאי ובית הלל. וכן בירושלמי בפירקין. וכן ביומא פרק הוציאו לו ור' אליעזר נמי קאמר נותן על מקומו ובפרק הוציאו לו ובפרק נגמר הדין. ומשנה היא בפרק בתרא דנגעים הכי. ולא כמו שכתב כאן בספרים בשיבוש ולא צריכי כפירוש ר"ת ששמועה זו משיטות הפוכות שבתלמוד נזיר ממורט כאן וביומא. זה לשון רבינו נתנאל עד כאן לשונו. רבינו עזריאל ז"ל:

מתני' גילח על הזבח. פירוש על השלמים. ונמצא פסול. פירוש בעל מום או נשחט על מנת שיאכל ממנו כזית חוץ לזמנו או חוץ למקומו או נשפך דמו או יצא או נטמא. והוא לא ידע וגלח שערו תגלחתו פסולה. שהרי גילח קודם שנזרק עליו אחד מן הדמים בהכשר. וסותר שלשים ויביא קרבן אחר בסוף שלשים. וזבחיו לא עלו לו. פירוש שאר הזבחים שהקריב אחרי הפסול והתגלחת הפסולה לא עלו לו. דכיון שהיה צריך לסתור עד שיגדל שערו וכשהקריב שאר זבחים לא היה ראוי לתגלחת חשבינן להנך זבחים כאלו הקריבם קודם זמנו תוך מלאת. ויש מפרשים כך: ושאר זבחיו שהביא קודם התגלחת דקודם שנודע שראשון נפסל לא עלו שלא נראו להביאם וצריך להמתין שלשים לרבנן ושבעה לר' אליעזר. שיטה:

גלח על החטאת שלא לשמה. משנה שאינה צריכה היא דהיינו גילח על הזבח ונמצא פסול דחטאת שלא לשמה פסולה. אלא אגב דבעי למיתני גילח על העולה ועל השלמים פלוגתא דר' שמעון ורבנן נקט נמי על החטאת. הרא"ש ז"ל בפירושיו.

ואית ספרים דגרסי דאמר קרא על זבח תודת שלמיו ולא כתיב שלמים. ופירש הר' משה דמהאי קרא דרשינן במנחות פרק התודה לרבות שלמי נזיר ליום ולילה. ומקישינן נמי שלמי תודה לשלמי נזיר שאם גילח עליהם יצא. הרא"ש ז"ל בפירושיו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף