ד"ה מדקתניעריכה
כתב רש"י: מדקתני פתילת הבגד דמשמע שעדיין בגד הוא קצת וחשוב בעיניו כו', ע"כ. משמע שלשון הבגד משמע שהוא חשוב שאף עתה עדיין בגד הוא. אך מהמשך דברי רש"י משמע באופן אחר שכתב (ד"ה של בגד) של בגד, משמע שקפלה מבגד, הבגד משמע שקפל הבגד עצמו שלם, ע"כ. ומשמעות דבריו שונה שהבגד משמע שהקיפול נעשה בבגד עצמו ולא רק בחלק מהבגד. ויש לכוון דבריו באופן אחד. ש"ס יידן (שיחה) 15:48, 3 במאי 2020 (UTC)
ד"ה שתהאעריכה
כתב רש"י: וכיון שהקצהו לנר חייב משום מכבה. הלשון הקצהו צ"ב כי לכאורה אינו תלוי בהקצאתו, כיון דסוף סוף בשעה זו מטפטף השמן לנר ועומד להמשיך את בעירת הנר ולקיחתו מונעת את פוטנציאל ההדלקה מן הנר. ש"ס יידן (שיחה) 18:46, 17 במאי 2020 (UTC)
ד"ה מוכריןעריכה
דלא אסרה תורה אלא לבישה שהיא להתחמם. לכאורה לא דק בלשונו בדווקא, וכוונתו לכל הנאה. שהרי בגמרא מובא הציור של "בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים" ולא הוזכר מפני הצינה. ש"ס יידן (שיחה) 14:00, 22 במאי 2020 (UTC)