שיחה:ירושלמי/שקלים/א/ג

דף ג' ע"ב

שהתחיל אביו לשקול על ידו

יש לדון האם היינו דווקא בקטן שהביא ב' שערות שכבר מצד עצמו חייב ורק לא ממשכנים, או שאף בקטן פחות מכן חייב להביא. ויש לברר גדר החיוב שמחייבים את אביו, ובקרבן העדה כתב שמאחר שנתת עליו השנה שעברה והעמדת עליו זאת המצוה תן עליו תמיד עד שיגדל ולא תפסוק. ויל"ע מה ההבנה בזה. ש"ס יידן (שיחה) 15:23, 22 במרץ 2021 (IST)

אמר ר' יהודה כו' רבן יוחנן בן זכאי כו'

יעויין בתקלין חדתין שבדעת ר' יהודה ביאר שלכתחילה לא יתרום כיון שאם יתרום יהיה כאן בעיה של קרבן יחיד, ואילו בדעת רבן יוחנן בן זכאי פירש שהבעיה היא משום מנחת כהן כליל תהיה, וצ"ב מדוע לא נפרש שזו הסברא של ר' יהודה לכתחילה ומדוע לא נפרש בעת רבן יוחנן בן זכאי שהחשש האמיתי הוא משום קרבן יחיד, והלא עיקר המחלוקת ביניהם כפי שמבואר בגמרא היא האם כשאדם לא חייב ובכל זאת מוסר ממונו לציבור האם מסירתו היא מסירה גמורה לציבור או שלא ולענין זה אין חילוק בין שני החסרונות הנ"ל. וכן יש לדון בלוי מה דינו, שהחשש של מנחת כהן כליל תהיה לא שייך בלוי ומאידך החסרון של קרבן יחיד שייך גם בלוי שהרי גם הלווים לא היו "עובר על הפקודים". ש"ס יידן (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתם

הא לתבוע תובעין

לכאורה צריך לומר כן גם לגבי עבדים ונשים שיהיו חייבים ורק לא נתבע מהם, ויל"ע. ש"ס יידן (שיחה) 15:23, 22 במרץ 2021 (IST)

אין ממשכנין את הכהנים מפני דרך הכבוד

ופירש תקלין חדתין שהוקשה לירושלמי שאם הטעם מפני דרכי שלום אם כן הוא הדין ישראלים. ולכאורה יש מקום לחלק שהרי מצאנו לגבי קופות של קינים שהממונים על זה היו בית דין של כהנים ואם כן מסתבר לומר שגם הממונים על השקלים עבור הקרבנות היו בית דין של כהנים ואם כן כשכהנים יהיו ממונים למשכן כהנים אחרים בודאי זה יכול לגרום למצב של "דרכי שלום" הרבה יותר מאשר מישכון רגיל של ישראלים. ויל"ע. ש"ס יידן (שיחה) 15:23, 22 במרץ 2021 (IST)