וכי אדם עושה מעותיו אנפרות כו' ופירש"י שהיין ממחה הסיד ויוצא.
וראיתי מקשים ממשנה במסכת אבות פרק ב' "בור סיד שאינו מאבד טפה" ומשמע שסיד משמר מה שבתוכה. ואפשר שהכוונה לבור מלא מים ולא יין, ועדיין צ"ע. דב״ש (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתמ/ה.
- יש לומר, ששונה מאד סתימת חבית בסיד מסיוד בור. שהרי כאן הדבר היחיד העומד בפני היין הוא הסיד ולכן יש מקום לחשש שהיין ימחה את הסיד ויצא, משא"כ בבור הלא קירות הבור משמרין את היין, אלא מאי? היין יכול להספג בקירות, לכך נועד הסיד למנוע את ספיגת היין בקירות. כלומר, הסיד בודאי הוא חומר מבודד המועיל למנוע את בריחת היין, אך כל זה כאשר הוא אינו ניצב לבדו, אך כאשר הוא החומר היחיד העומד בפני היין בודאי שיש לחשוש שמא ימחהו הסיד ויאבד.
- ותשובה זו אפשר לבארה בשני דרכים, או שבאמת כציפוי בעלמא הסיד מועיל אך לא כשעומד בפני עצמו, או שאף כציפוי בעלמא ימחהו היין אלא שלא אכפת לן, כי אז ישוב ויסיידנו והעיקר שלא ייאבד היין כיון שסוף סוף נמצא הוא בתוך בור. מי אדיר (שיחה) 05:41, 27 במאי 2020 (UTC)
- יישר כח! דב״ש (שיחה) 06:46, 27 במאי 2020 (UTC)
- דברים נפלאים. יש לדון בכעין זה לגבי המשך הגמרא אלא אמר רב כהנא שנתות, ולכאורה תמוה הרי אף שנתות עשויות מסיד ושמים בתוך הכלי יין ואם כן ימחה אותם היין. ולכאורה צ"ל שכיון שסוף כל סוף נמצאים בכלי וכמו שכתבת לענין בור. עוד אפשר לומר שבכלי למדידה אין היין נמצא בתוכו כל הזמן ולכן אין חשש למיחוי. ובדרך שלישי יעויין ברש"י (ד"ה שנתות הא') שפירש כלי חרס גדול ויש בו בליטות בליטות כמין אגוזים קטנים כו' וסדין אותו בסיד כדי שיהיו לבנות ונכרות, עכ"ל. דהיינו שלא היו עשויות השנתות מסיד אלא רק ציפום בסיד, וצ"ב מדוע פירש כן, ונראה שהוקשה לו כנ"ל שהרי אף כאן ימחה אותם היין ולכך פירש שמדובר רק בציפוי של סיד אך עצם השנתות היו עשויות מאגוז. אלא שעיקר דברי רש"י צ"ב שבגמרא מבואר שעשוי מסיד קשה ואילו לפירוש רש"י שהוא ציפוי של סיד הרי לכאורה צריך לזה סיד רך ולא קשה. ש"ס יידן (שיחה) 21:32, 27 במאי 2020 (UTC)