גמ' אלא מאי ר"א שלשים ושלשים בכי וכו'עריכה
צ"ע מאי שייכיה "ואלא מאי ר"א" הלא גם לר"מ קשיא כדלהלן "לא בעינן", דזה שאלה כללית דבנוסף לזמן של "חשיב שנה" בעינן עוד זמן קליטה, וע"ע תוד"ה שלשים. פניני משה (שיחה) 16:27, 5 במרץ 2021 (IST)
בגמ' דתנן אין מבריכין וכו' ואמר ר"נ וכו'עריכה
והיינו דבשביעית בנוסף לזמן תוספת בעינן זמן קליטה כך גבי ערלה בעינן זמן קליטה. פניני משה (שיחה) 16:27, 5 במרץ 2021 (IST)
בגמ' ואמר רב נחמן וכו' שלשים שלשים וכו' שלשה ושלשים וכו' שתי שבתות ושלשים וכו'עריכה
חזינן דלכו"ע תוספת שביעית זה שלשים. אמנם בהמשך הגמ' גבי ר"מ חזינן דתוספת שביעית זה יום אחד "אי הכי לא בעינן", וכדפירש"י דקסבר ר"מ דלא יהיבנא לתוספת אלא יום אחד, וצ"ע מנא ליה לגמ' הא, ומאי סברת הדבר. וראיתי במהדור' שוטנש' דיש מדייקים מרש"י דנידון "תוספת שביעית" תליא בנידון "חשיב כשנה" (וכדהבאנו לעיל שלהי ט' ע"ב), וזה כוונת רש"י סוד"ה שלשים "כרבי אליעזר" והיינו כר"א דפליג אר"מ גבי חשיב כשנה, עיי"ש, ומה שציינו לאחרונים, (ויל"ע אי זה מוכרח ברש"י דאולי כוונתו לר"א דקליטה זה ל' ולכן בעינן בנוסף ל"תוספת שביעית" עוד ל'. אך באמת זה מוכרח דהלא כבר איירינן לר"א דסבר ל' יום בעי קליטה וא"כ למאי הוסיף רש"י כר"א אלא כוונתו לר"א דפליג אר"מ). פניני משה (שיחה) 16:27, 5 במרץ 2021 (IST)
בגמ' ושניהם מקרא אחד דרשו וכו' שמע מינה יום אחד בשנה וכו'עריכה
צ"ע הלא התם מלמדינו הכתוב דהיה באחד לחודש בשנה פלונית ומנא לן דחשיב כאילו נתמלא השנה, הלא עיקר חידושו דר"מ דיום אחד חשיב כאילו נתמלא השנה ולמשל בשנות ערלה דבעינן ג' שנים די בב' שנים ויום אחד וזה ודאי חידוש גדול, אך כאן בכתוב הלא לא הוזכר דחשיב שנה שלימה אלא דזה חשיב בתוך השנה ובזה מאן פליג וכי יש הוה אמינא דשלשים יום בתוך השנה או יום אחד בשנה לא חשיב שהוא כבר בתוך שנה זו, ובפרט דמפורש בפסוק "בראשון באחד לחודש" והיינו דמדובר ממש בתחילת השנה, [ונראה כאילו דמתסברא לגמ' דלר"א הוי ליה לקרא לומר "ויהי בשש מאות שנה בראשון לאחד לחודש" – כיון דיום אחד בשנה לא חשיב שנה וממילא לא נחשב עדיין שש מאות ואחד אלא שש מאות, וזה צ"ב, דלא ברור שזה לא בשנת שש מאות דכבר כלה שנת שש מאות והתחיל שנת שש מאות ואחד, בין לר"א ובין לר"מ], וצע"ג. פניני משה (שיחה) 16:27, 5 במרץ 2021 (IST)