שו"ת תשב"ץ/ג/רפ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ענין רפ:

והטביל' בנזמים אני כתבתי בפסקי שחיברתי בלשון הזה. תוספתא במקואות השירים והנזמים והטבעות. חוצין חוצצין. רפין אין חוצצין. ובפ' במה אשה (שבת נ"ט ע"ב) פירשו בגמ' נזמים נזמי האף והנהו חייצי דקפדא עלייהו וכן טבעות קפדא עלייהו בעידן לישה אבל נזמי האוזן לא מסתבר דחייצי דהא לא קפדא עלייהו כלל והוו מיעוט שאינו מקפיד עליו דלא גזור עליה כלל. ודע כי מן התורה אינו חוצץ אלא רובו המקפיד עליו כגון שנתלכלך רובו בטיט אבל רובו שאינו מקפיד כגון שנמשח במיני בשמים וכיוצא בהן או מיעוט אפי' הוא לכלוך אינו חוצץ מן התורה. ורבנן גזרו על רובו שאינו מקפיד אטו רובו המקפיד ועל מיעוט המקפיד אטו רובו המקפיד כיון דאיכא חד לריעותא גזרינן אבל מיעוט שאינו מקפיד דאיכא תרתי לטיבותא שאינו אלא מיעוט וגם אינו מקפיד עליו לא גזרו. ואם דבוק באשה מעט בשמים שאינה מקפדת עליהם אינו חוצץ ונזמי האוזן אינה מקפדת עליהם לעולם לא בשעת שינה ולא בשעת רחיצה ואינם אלא במיעוט גופה וא"כ יכולה לטבול בהם ומש"ה יכולה לצאת בהם בשבת ואם הית' אסור' לטבול בהם לא הית' יוצאה בהם בשבת שמא תזדמן לה [טביל'] בשבת ושלפא להו ואתייא לאתויינהו וכיון שלא אסרו לצאת בנזמי האוזן בשבת יראה שיכולה היא לטבול בהם. ומה שאמרה המשנה בפ' במה אשה (שבת נ"ז ע"א) שלא תצא האש' בנזמים פי' בגמ' (נ"ט ע"ב) בנזמי האף דהנהו דוקא קפדא בהו ומסלקתן וכיון שהגמרא דקדקה כן יראה שנזמי האוזן מותרת לצאת בהן וכ"כ הראשונים ז"ל שבנזמי האוזן יכולה לצאת בהן ומינה שיכול' לטבול בהם והא בהא תלייא ובין אוצין ובין רפין טובלת בהן דכגופה דמיין וזהו מן הדין ואם נהגו לסלקו יש למחות בידם שמא תצא חורבה להביאם בידם בשבת:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף