שו"ת תשב"ץ/ג/א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ענין א:

בגאייה. בית החיים בצדו אחד בית דירה לישראל ובצדו האחר ביהכ"נ ויש בו חלונות פתוחות ונאסר לכהני' ליכנס בבית והותר להם ליכנס לב"ה ע"י סבכה שסתמה החלון. ולפי מה שכתב הרי"ף ז"ל בהל' טומאת מת הי' נראה שאין הבתים טמאים שהוא כ' וז"ל אי הוה מתא תותי הנך זיזין ואכסדראו' שרי ליה לכהנא למיעל ולמיתב בגו ביתא שדרך טומאה לצאת ואין דרך טומאה ליכנס כדתנן זיז שהוא סובב את הבי' ואכל בפתח שלש אצבעו' טומאה בבי' כלי' שתחתיו טמאים כך היא גרסתו וגרסת הרמב"ם ז"ל וכן מצאתיה במשניו' והיא תימה. ורבינו שמשון ז"ל גרס טהורים ואינו ענין לנדון הזה. וסוף המשנה הוא טומאה תחתיו ר' אליעזר מטמא את הבית ור' יהושע מטהר. וכיון דקי"ל כר' יהושע לגבי ר' אליעזר וגם במס' נדה (ז:) אמרו שאין הלכה כר' אליעזר בסדר טהרות אלא בארבע הלכו' וזו אינה אחת מהם א"כ אלו הבתים שיש בהם זיזין בולטין מאהילין על הקבר טהורין הן ונכנסין שם הכהנים לפי שאין דרך טומאה ליכנס אלא לצאת ומשנה זו היא בפ' י"ד ממס' אהלות (מ"ד) ובשום מקום לא נמצא על משנה זו לשון זה שכ' רי"ף ז"ל שאין דרך טומאה ליכנס אבל בפ"ק דביצה (י.) ובפרק בתרא (ל"ז ע"ב) מייתו מתני' ובפ"ז דאהלות (מ"ג) במת שהוא בבית ולו פתחים הרבה כולן טמאים שאם יש תקרה על הפתח מבחוץ כלים שתחת התקרה טמאים אע"פ שהפתחים נעולים לפי שדרך הטומאה לצאת ועדיין לא הוברר באיזה פתח יצא. ואם נפתח אחד מהם הוא טמא וכולן טהורין שהרי דרך הטומאה לצאת מהפתח הפתוח ושאר הפתחים הנעולים טהורים אבל אם היו פתוחים אע"פ שחשב להוציאו מאחד מהן כולם טמאים כן הוא פירוש משנה זו לרש"י ז"ל וכן פירשה הרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה. ובפ"ז מה' טומאת מת. וכן פירשה רבינו שמשון ז"ל ואף ע"פ שנתחלפו בטעמא. ומה ששנינו בתוספת' בבתים הפתוחים לאכסדר' והמת באחד מהם אם היה דרכו של מת לצאת בחצר בית שער והבתים טהורים כן היא הגרסא הנכונה כבר פירשה הראב"ד ז"ל בהשגו' דמיירי דכגון שיש דרך לחצר מצד אחד ופתחי הבתים שהם לאכסדרה מוגפין והרמב"ם ז"ל גרסתו תמוהים ומשנה זו של זיז פירשה הוא ז"ל שאין טומאה שבתוכו מטמאה הבי' לפי שאין בזיז פותח טפח ורבינו שמשון ז"ל פירשה בענין אחר ולא יצא ממשנה זו היתר לכלים שבבי' אם יש טומאה תחת זיז הסובב אם יש בו פותח טפח אבל נראה בנדון הזה שהבתים הם טהורי' ממה ששנינו בפ"ד ממס' אהלות (מ"א) מגדל שהוא עומד באויר וכו' היה עומד בתוך הבית טומא' בתוכו הבי' טמא טומאה בבי' מה שבתוכו טהור לפי שדרך הטומאה לצאת ואין דרך הטומאה ליכנס וכיוצא בו שנינו שם (מ"ב) בתיבת המגדל והביאוה בגמר' בפ' העור והרוטב (חולין קכה:) ואע"פ שהבי' שיש בו פתחים הרבה אם הם כולם פתוחים כולם טמאים אע"פ שחשב להוציאו באחד מהם וכן זיז שיש בו פותח טפח מביא את הטומאה אפ"ה כשמת בבי' מה שבתוך המגדל טהור שלפי שאין דרך להכניס המת במגדל לא גזרו בו חז"ל דמוכח בפ' משוח מלחמה (סוטה מד.) שאין בכל זה אלא גזרה דרבנן וכמו שכ' רש"י ז"ל בפירקא קמא דביצה ובפרק העור והרוטב וכן בהסכמה הסכימו כל המפרשי' ז"ל שאין בכל זה אלא גזרה דרבנן. והוא הדין לנדון הזה שאין דרך להוציא המת מהקבר להכניסו בבתים שאין לגזור עליו ואם הי' צריך סתימה הי' צריך לסתמו בפשוטי כלי עץ העשויין לנחת כמו שהזכירוהו חז"ל בפרק בני העיר (מגילה כו:) יעויין שם בע"ה. אבל סתימת סבכה אינה כלום בחלון העשוי לאורה אם יש שם אויר כמלא מקדח במקום אחד כדברי בית הלל כמו ששנינו בפרק שלשה עשר ממס' אהלות (מ"א) ובמס' בכורו' בפרק על אלו מומין (בכורות לז:) ובפ' (י"ז מי"ב) ממס' כלים פירשו במשנה מלא מקדח שהוא כשיעור פונדיון ושם פירש הרמב"ם ז"ל שהוא כשיעור חצי זוז משקלו שמנה גרגרי שעורה ושבכה שכ' הרמב"ם ז"ל בלשון המשנה הוא סריגות ורפפות. העולה מזה הוא שהבתים הם טהורים ונכנסים שם הכהנים ואין צריך סתימה בחלון ואלו הי' צריך סתימה סתימת השבכה אינה כלום אם יש שם במקום אחד אויר כשיעור זוז קטן הנוהג אצלנו שמשקלו שמונה גרגרי שעור' שודאי אלו החלונו' עשויין לאורה הם שאל"כ יסתמום לגמרי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >מעבר לתחילת הדף