שו"ת רדב"ז/תרמ
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלת ממני אודיעך דעתי על הא דתניא בחזקת הבתים אין מסיידין ואין מכיירין ואין מפייחין בזמן הזה וכו' הרי שעבר ובנה צריך לקלוף כל הבית או דילמא סגי ליה באמה כנגד הפתח ואת"ל דסגי ליה יכול לבנות לכתחלה בנין מלכים ויניח אמה כנגד הפתח. עוד שאלת קנה בית ולא היה בה שיור כנגד הפתח כדינו צריך לקלוף אמה או לא דדילמא הא דתניא לקח חצר מסויידת וכו' הרי היא בחזקתה משום דלא מטרחינן ליה לקלוף כל הכתלים אבל אמה קולף:
תשובה לכאורה היה נראה לומר דאין שום תקנה לבנין מלכים כלל והכי משמע מדלא תני בברייתא תקנתא וכן נראה מלשון הרמב"ם שכתב משחרב בית המקדש תקנו חכמים שבאותו דור שאין בונין לעולם בנין מסוייד וכו' ומדקאמר לעולם משמע דאין לו תקנה ע"י שיור אמה. אבל כד מעיינת בה שפיר תשכח דלאו הכי הוא דתקנתא דרבנן בעלמא היא ולא הלכו בדבר להחמיר אלא להקל. תדע דהא מסיים בהך ברייתא ואם לקח חצר וכו' הרי היא בחזקתה הא תינח היכא דהוי בנין ישן דאיכא למימר בהתר נבנה קודם חרבן הבית אבל היכא דהבנין חדש דפשיטא לן דנבנה באיסור אמאי מוקמי לה אחזקתה אלא משום דאמרינן כיון דזה הקונה לא עבד איסורא אזלינן בה לקולא ושבקינן לה אחזקתה. והיינו דלא תני בה תקנתא דעדיפא מינה קאמר דשבקינן אחזקתה בלא תיקון כלל. הילכך לכתחלה לא יבנה בנין מלכים אפילו ע"מ להניח אמה על אמה וזהו שכתב הרב לעולם אבל אם עבר ובנה אע"ג דעבר לא מטרחינן ליה לקלוף כל הבית שלא הלכו בו להחמיר אלא קולף כשיעור אמה על אמה ודי בזה זכר לחרבן. ראיה לזה שהרי הריא"ף והרא"ש ז"ל לא כתבו הך ברייתא דאין מסיידין ואין מכיירין וכו' וליכא למימר דהשמיטוה משום דלאו הלכתא היא דהא ליכא מאן דפליג עלה. ותו דהר"ן ז"ל כתבה בפי' ההלכות משמע דהריא"ף מודה בה. ואם איתא דלא סגי כשיניח אמה על אמה זכר לחרבן הוה להו למכתבה מפני זה החידוש אלא ודאי דאית לה תקנתא ומשום הכי לא כתבוה משום דהיינו הך דסד אדם את ביתו בסיד ומשייר בו דבר מועט. וא"ת א"כ אפילו לכתחלה יכול לבנות בניין מלכים ויניח אמה על אמה וי"ל דאין הכי נמי לדעת הני רבוותא ומשום הכי לא כתבוה דס"ל ז"ל דהך ברייתא דסד את ביתו בסיד פליגא עלה דלא שאני להו בין סיוד לכיור והכי קתני קמייתא אין מסיידין או אין מכיירין וכו' ומשמע דאפילו סיוד לבדו אסר האי תנא ותנא דברייתא פליג עלה והא דלא פסקו כקמייתא משום דברייתא עדיפא שנשנית ע"י מעשה ותו דהיא שנויה גבי הנך דעושה אדם סעודה ועושה אשה תכשיטיה דהלכתא נינהו ודוק ותשכח שזו היתה כוונת הטור שהקשה על הרב ע"ש. ומ"מ מנקט מלתא מציעתא עדיף לא כדברי האומרים שאין לבנין המלכים תקנה באמה על אמה. ולא כדברי האומרים דאפילו לכתחלה יכול לבנות ע"מ לשייר אלא לכתחלה לא יבנה ואם בנה קולף אמה על אמה דלא אטרחוה רבנן לקלוף כל הכתלים ולקלקל כל הבירה. ולענין השאלה השנית הדבר ברור אצלי כיון דלא עבד איסורא לא מטרחינן ליה כלל ומה שכתב לקלוף הכותלים לאו דוקא אלא מוקמינן לה אחזקתה ועיקר הדבר שלא הלכו להחמיר אלא להקל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |