שו"ת רדב"ז/א'תרלא
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף ושש מאות ושלושים ואחד - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן רסח]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(רסח) הגיה על בעל מגיד משנה שכתב ולזה כתב רבינו תוספת בעינוי לבד והקשה עליו ממה נפשך כמבואר בדבריו וכתב לבסוף ואולי יש איזה דילוג בספר ולא ביאר מהו דעת רבינו כי נראה ממה שכתב כשם ששבות מלאכה בו בין ביום בין בלילה וכו' וכן ביציאה שוהה בענויו מעט וכו' משמע דוקא לענין עינוי אבל לא לענין מלאכה כיון שלא ראינו שהזכיר הרב תוספת לענין מלאכה. ואני נשאלתי על זה והוכחתי בראיות ברורות דלדעת רבינו יש תוספ' ליוה"כ בין לענין עינוי בין לענין מלאכה כדעת שאר הפוסקים ותירצתי כל מה שדחקו לרב בעל מגיד משנה לפרש כן בדברי הרב ז"ל והארכתי שם ללמוד זכות על הרב בעל מגיד משנה והרוצה לעמוד עלעיקרן של דברים יעיין באותה תשובה לפי שהדברים שם בארוכה והדין עמו בהגהה זו כי דברי בעל מ"מ בזה מעורבבים ובלתי מתיישבים אלא אחר עיון:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |