שו"ת צמח צדק (קרוכמל)/קכ

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת צמח צדק (קרוכמל) TriangleArrow-Left.png קכ

שאלה ק"כ

ראובן ושמעון שרצו ליסע אל עיר אחרת ליריד שהוא שם ולוה שמעון פה בעיר הזא' מראובן מאה זהובים על מנת לשלם לו אלו מאה זהובים מיד בואם אל העיר ההיא ששם היריד ונתחייב ליתן קנס י' זהובים לצדקה אם יעבור ונשבע ע"ז ונעש' על אופן המועיל ונסעו יחדיו ובאו שמה ביום הג' בהסכמה ובא ראובן ותבע משמעון מעותיו והשיב לו כי הוא צריל תחלה לפרוק סחורות שלו שהביא ולהניחם שם אל איזה מקום שיהיו משתמרי' שם לדעתו וכשתים או שלש שעות אחר כך בא ראובן שוב שנית לשמעון ותבע מעותיו והשיב לו כי עדיין טרוד הוא בסילוק פועליו ובנתינות מכסים וכיוצא בזה עד כי סמוך לערב אז נתן לו מעותיו ונסתפקו אם שמעון חייב לתת הקנס לצדקה כיון שעבר ולא נתן לו מיד בואו אלא סמוך לערב הרי חל עליו הקנס או שמא אינו חייב כלום כי הוא מתנצל ואומר כל זמן שהיה מתעסק בענין ביאתו דהיינו פריקת הסחורה וסילוק פועלים ונתינות המכס והנחת הסחורות אל מקום המשתמר לא מיקרו ביאתו ביאה והוי כאלו היה עדין על הדרך והרי אחר כל המעשים האלה דנשלמה ביאתו אז מיד אחר כך נתן לו מעותיו:

תשובה לכאורה יראה דשמעון חייב ליתן הקנס כיון שלא קיים תנאו שהתנה לשלם מיד בואו דלשון מיד שאמר משמע מיד ממש והרי הוא לא פרע אלא עד סמוך לערב הרי עבר על שבועתו וחייב ליתן הקנס:

ומה שמתנצל וטוען דכל זמן שהיה מתעסק בענין ביאתו בפריקת הסחורות ונתינות המכסים וסילוק שכר פועלים וכו' לא מיקרי ביאתו ביאה ולא חל עליו אותו חיוב שבמשעות הלשון מיד אלא אחר כל המעשים האלה אז חל עליו החיוב לשלם מיד אבל לא קודם לכן משום דלא מיקרי ביאה קודם לכן דלא הוי אלא כמקצת ביאה ומקצת ביאה לאו שמיה ביאה הא לאו מילתא הוא דביאה מיקרי מיד כשבא הוא שמה אף על פי שצריך הוא עדיין לכמה עסקים השייכים לביאתו מכל מקום מיקרי ביאתו ביאה:

ואית לן להביא ראיה על זה מהא דאיתא סוף פרק קמא דקדושין דף ל"ז ע"ב תנא דבי רבי ישמעאל הואיל ונאמרו ביאות בתורה סתם ופרט לך הכתוב באחד מהן לאחר ירושה וישיבה אף כל לאחר ירושה וישיבה וכו' ופירש רש"י ז"ל ופרט לך באחת מהן גבי מלך כתיב כי תבואו אל הארץ וגו' וירשת וישבת בה ואמרת אשימה עלי מלך וגו':

וכן הביא רש"י ז"ל בפירוש החומש פרשת שלח לך בבואכם אל הארץ משונה ביאה זו מכל ביאות שבתורה שבכולן נאמר כי תבואו לפיכך כולן למדנו זו מזו וכיון שפרט לך באחת שאינה אלא לאחר ירושה וישיבה אף כולן כן אבל זה נאמר בה בבואכם משנכנסו בה ואכלו מלחמה נתחייבו בתחלה ע"כ:

הרי מבואר דסתם ביאה דבקרא כמו בבואכם וגו' היינו מיד בואם אפילו קודם ירושה וישיבה אף על פי דביאתם לארץ לא היתה אלא בשביל ירושה וישיבה ואי לאו ירושה וישיבה מאי נפקותא איכא בביאתם אפילו הכי אמרינן דביאתן מיקרי ביאה לענין חיוב חלה אפילו קודם ירושה וישיבה והא דלשון כי תבואו דבקרא היה דוקא לאחר ביאה חשובה לאחר ירושה וישיבה היינו משום דילפינן כולו מהדדי והכתוב פרט לך באחת מהן דהוי לאחר ירושה וישיבה הוי כולן כן אבל היכי דלא כתיבי לשון כי תבואו אלא בבואכם סתם דליכא למילף מן כי תבואו אמרינן דביאה היינו מיד בואם אפילו קודם ירושה וישיבה כמו בבואכם דכתיב גבי חלה ולא בעינן ביאה חשובה דוקא:

וא"כ הוא הדין בנדון דידן דשמעון נשבע לשלם מיד בואו ודאי דמיד שבא שם מיקרי ביאה וחל עליו חיוב התשלומין אף על פי שעדיין היה צריך להתעסק בפריקת סחורותיו ונתינות מכסים ותשלומי פועליו דתליא בענין ביאתו מכל מקום מיקרי ביאתו ביאה קודם כל המעשים האלה דומיא דארץ ישראל דעיקר ביאתם לא היתה אלא לירושה וישיבה וכל זמן שלא ירשו וישבו לא נגמרה ביאתם אפילו הכי מיקרי ביאתם ביאה לענין חיוב חלה אפי' קודם ירושה וישיבה דסתם לשון ביאה אינו צריך להיות דוקא ביאה חשובה הכי נמי בנדון דידן שמעון שנשבע לשלם בבואו שמה לא אמרינן שיהא צריך להיות ביאה חשובה אחר ביאתו עם כל השייך לביאה אלא מיד שהוא בא שם מיקרי ביאתו ביאה אעפ"י שצריך עדיין להרבה עסקים השייכים לביאתו ועדיין לא נעשו אפי' הכי מיקרי ביאתו ביאה:

ומכל שכן בכי האי גונא שאמר שמעון בפירוש לשלם מיד בואו שמה ולא הוי סגי ליה במאמרו לשלם בבואו שמה אלא הוסיף לומר לשון מיד שישלם לו מיד בואו שמה, ודאי דצריך לשלם לו מיד, כך נראה לכאורה:

אמנם לקושטא דמילתא נראה דאין שמעון חייב ליתן הקנס דכיון שפרע לו באותו היום שבא שמה הרי קיים שבועתו שנשבע לשלם מיד בואו שמה דכל אותו יום מיקרי מיד:

וראיה לזה מתוספ' דמייתו הר"ש פרק ט' דטהרות משנה ד' העוטן זיתיו וכו' מי שגומר את זיתיו ישייר קופה אחת וכו' ויוליך לו המפתח מיד דברי רבי מאיר ר' יהודה אומ' כל אותו היום וכו' ופירש ר"ש רבי יהודה אומר כל אותו היום והא דקאמר רבי יהודה במתניתין מיד כל אותו היום מיד קרי ליה וכו' עד כאן לשונו וכן כתב נמי הר"ע מברטנורא בפירוש המתניתן דפרק תשיעי דטהרות משנה ד', יעויין שם:

[הג"ה להרב בן המחבר ויש להביא ראיה נמי מגמרא עירובין דף ל"א המוכר בית בבתי ערי חומה הרי זה גואל מיד וכו' מתניתין דלא כרבי דתניא רבי אומר וכו' פירש"י מתניתין דקתני מיד דמשמע אפילו בו ביום דלא כרבי דתניא רבי אומר ימים אין ימים פחות מב' ואין פי' של מיד הוא באותה שעה וכו' כר"מ דמתניתין דטהרות הוי לוה לרש"י לאשמועינן רבות' טפי שגואל מיד אפי' באותה שעה אלא כל אותו יום קרי מיד:]

הרי מבואר דלשון מיד קרי ליה אותו היום וכל אותו היום הוי מיד לכך אין לחייב את שמעון בקנס כיון שמכל מקום פרע אותו היום וכל אותו היום מיקרי מיד ומכל שכן שלא היה פנוי מעסק ביאתו כל אותו היום דיצא לשון שבועתו שאמר לשלם מיד בואו דמצינו שכל אותו היום קרי מ"ד שרבי יהודה דמתניתין:



שולי הגליון


Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף