שו"ת מהרי"ט/א/קיא

שו"ת מהרי"ט ‏ א קיא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה ילמדנו רבינו א' היה אברהם משרת את שרה בכל לב ובכל נפש מיום היתה גברת עד סוף ימי חלדה ובעת חלותה את חלייה אשר מתה בו צוותה מחמת מיתה לתת לקרובים בכלל ובפרט את אשר נדבה רוחה אותה גם לכל משרתיה עושי רצונ' צותה לבתה לאה ולחתנ' יוסף לתת לכל אחד ואחד בפרט כפי עבודתו שהיתה חייבת אליהם איש איש כפי עבודתו ובפרט מן הפרט הזהירה וצותה על אברהם באחרונה באחרון אחרון חביב וכה אמרה בלשון לעז דיגו קי סי אישטוביישי די האזיינדה קומו אויהא דייז אניוש אישטאבה נו באשטאבה כאגר קון טודו אל סירויסיו קי אברהם מיהא סירבידו אי אגורה פור שיאיר איל טיינפו טאן אי שטיריגו סי לי דין פור סו סירביסייו ג' אלפים פרחים ע"כ דבריה ואברהם הנז' קודם לקחו את הסך הנז' גם הוא הלך אל בית עולמו והשאיר אחריו שתי בנות מלכה ותרצה ויהי היום מלכה ותרצה שאלו את לאה בת שרה ואת יוסף בעלה נתן יתנו להם חוב אביהן כי להן משפט הירושה ולאה ויוסף לא הטו אזן ויתנו כתף סוררת לבלתי תת להן כל מאומה אז תלכנה מלכה ותרצה הנז' מחמת רוחן לפני ב"ד הזמן ולא שוה להן כי לאה ויוסף יען היותם ממשפחת רם לא אבו שמוע הגם הלום כאשר ידעו שרצון מלכה ותרצה הנז' ללכת לעש"ג צוו על עד אחד שהיה חתום בצואה והוא היה אחד ממשרתם שלא ילך להעיד כי גולל אבן אליו ישוב וערום ראה רעה ויסתר שמן אז ועד עתה שהיה בחיים חייתם לא יכלו לעשות דבר ועתה כי מתו גם שניהם לאה ויוסף הנז' ולא השאירו אחריהם יורש עצר רק שניית לאה וירשה גם היא מה שירשו לאה ויוסף משרה הנז' שהם הקרקעו' גם מלכה ותרצה המה ואביהן מוחזקות בקצת בתים משרה הנז' וזה להם ארבעים שנה או יותר. יורנו המורה לצדקה אם תוכלנה האחיות הללו למחות ביד כל הקונה שירצה לקנותם לעכבם להם לגבות את חוב אביהן הראוי להן וגם אם תוכלנה לתבוע משניית לאה מה שישאר מן החוב ממה שירשה מקרקעות שרה כדין בעל חוב שכופין את היורשים לשלם יורנו איזה הדרך ישכון אור הזכאי בדינו ושכרו רב מן השמים.

תשובה אף על פי שיש שטר צואה ביד האחיות אין לו דין שטר גמור לגבות בו בחזקת שלא נפרע מכח שטרך בידי מאי בעי שלא נאמר זה אלא כשנעשה השטר בצוויו של המתחייב שאמר לעדים כתבו וחתמו אז ודאי יש לנו לומר אם איתא דפרעיה הוה ליה למקרעיה וה"ה ליורשים שאחר שצוה מורישם לכתוב שטר מסתמא ידעי ביה דקלא אית ליה אבל היכא שהעדים כתבו מדעתם מה שצוה המצוה בפניהם הרי זה מלוה על פה שאינה גובה מיורשי היורשים דאיכא למימר שמא פרע אביהן דטענינן ליתמי ואפילו הם גדולים אלא שיש עליהם חיוב שבועה שלא פקדם מורישם ושלא נתברר להם שלא נפרע חוב זה דהא פשיטא שאם היורש מודה שלא נפרע ואין לו ספק בזה חייב הוא לפרוע מנכסי מורישו שהרי צואה זו מלבד מאי דקי"ל דברי שכיב מרע ככתובים וכמסורים דמו וזכה אברהם בה יש כאן חיוב יותר שהודתה שרה שהיתה חייבת לו הסך ההוא חלף עבודתו והרי זו הודאה גמורה ולא שייך לומר בה טענת משטה הייתי בך דאין אדם משטה בשעת מיתה ועוד שהרי לא היה אדם תובעה וגם טענת שלא להשביע את בניה לא שייכא כאן כיון שצותה ואמרה תנו דפשוט הוא דבכה"ג לא שייך לומר שלא להשביע וכו' סוף דבר חוב גמור הוא אלא שיש לחוש שמא נפרע כדפי' וצריכים היורשים לישבע שבועה שלא פקדנו וכו' כדפרישת ואפילו אם יכול היורש לישבע וליפטר מן הדין אם ירא שמים הוא וקים ליה שלא נפרע החוב יש לו ליזהר שלא יהיה גזל בידו ולפייס את יורשי אברהם וכל זה הוא להתחייב בעודף על הבתים שהחזיק אברהם בחיים ויורשיו אחריו אבל הבתים עצמם שהחזיקו בהם אברהם ויורשיו זה כמה שנים יתר הרבה מאד משני חזקה פשיטא שהם בחזקת האחיות שהרי זכו בהן המה ואביהן וקי"ל דיורש אינו צריך טענה כל שכן בנדון זה שבאות בטענת הצואה שאם היה אביהן קיים לא היה צריך טענה אחרת וכל זה פשוט אצלי והיה כאן מקום להאריך לאוהבי האריכות לא כן אנכי עמדי כל שכן שאני טרוד מאד ואפילו מה שכתבתי לרוב הפצרת השואל כי על כן פניתי מכל עסקי נאם המר ונאנח משה משלם הלוי.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף