שו"ת מהרי"ט/א/סד

שו"ת מהרי"ט - חלק א - סימן סד

נשאלה שאלה במושב זקנים באחד שהחזיר את גרושתו מהו שיברכו שהשמחה במעונו, ונראה בעיני רבים מהחכמים שיברך דודאי נישואין מחדש הם ומצוה קעביד ומצוה שיהא שמח עמה ג' ימים כדין כל שאר אלמנות וגרושות. ואני השבתי מתוך משנתנו? דתנן פרק משוח מלחמה ואלו שאינם חוזרים וקחשיב המחזיר את גרושתו שאינו חוזר מעורכי המלחמה והתם כתיב ושמח את אשתו אשר לקח, משמע דמחזיר את גרושתו אינה בכלל ושמח. ואמרתי שיש לדחות דהתם מאשה חדשה דייק דתניא אין לי אלא אשה חדשה, אלמנה וגרושה מנין תלמוד לומר אשה מכל מקום, אם כן מה תלמוד לומר אשה חדשה מי שחדשה אצלו יצא מחזיר גרושתו שאינה חדשה אצלו. אך קשה דאמרינן פרק קמא דסוטה גבי עמרם שגרש את יוכבד ואחר כך החזירה פריך ויקח ויחזור מבעי ליה אמר רב יהודה בר זבינא שעשה לה מעשה ליקוחין הושיבה באפריון וכו', והכא נמי אמאי לא דייק מדכתיב כי יקח דלא משמע חזרה ולא כתיב כי יהיה ויש לומר דכי יקח איצטריך למימר לחלק דינן של נישואין מדינן של אירוסין שהמארס חוזר ומספק והנושא אינו זז ממקומו ואינו מספק ולהכי איצטריך למדרש מחדשה אבל משמעד דמחזיר גרושתו לא מקרי ליקוחין סתם כדקאמר' ויחזור מיבעי ליה ואיצטריך לשנויי שעשה בה מעשה ליקוחין הושיבה באפריון וכו' שאין דרך מחזרי גרושתו כן.

ועוד השבתי להם מתוך משנה שלמה ששנינו פרק משקין אין נושאין נשים במועד לא בתולות ולא אלמנות ולא מייבמין מפני ששמחה היא לו אבל מחזיר הוא את גרושתו, אלמא מחזיר את גרושתו לאו שמחה היא, כך השבתי מתוך חכמה הנכנסת עם בעליה במרחץ, וחכמים שבבית הועד מקצתן לא נתקבלו דברי בעיניהם ורצו לחלק בדבר והנה עתה ראיתי שהדברים מוכיחים מתוך דברי התוס' שם במשקין שכתבו וסעודת ברית מילה מותר לעשו' בחול המועד דליכא שמחה כדאמרינן בפרק קמא דכתובות דלא מברכינן שהשמחה במעונו משום דאיכא צערא דינוקא משמע דכל דמברכינן שהשמחה במעונו אסור לעשות בחול המעוד אלמא מחזיר גרושתו דמותר בחול המועד לא מברכינן שהשמחה במעונו, ויקבלו החכמים נר"ו את תשובתן ועיין במ"א על זה:

הצעיר יוסף בכמהר"ר משה מטראני זלל"ה:

שולי הגליון

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף