שו"ת מהר"ם אלשקר/ט
|
< הקודם · הבא > |
עוד ראיתי שכתב כ"ת לקמן בענין נוסח הברכה שכתב הסמ"ג דמברכין על תקיעת שופר וכו' שאין כן נוסח הברכה ומאי דקאמר על תקיעת שופר לאו למימר שצריך לברך כך אלא לומר שמברך על התקיעה ולא על השמיעה ולאפוקי מדברי הרמב"ם ז"ל וכו': ומה מאד נפלאתי מדברים אלו ואזני יודע מה דחיקא לי' למר דקא משני מטבע הברכה שלו ומוציא את דבריו מפשטן וממשמעותן דאי הכי הוה ליה למימר ומברך על התקיעה: אי נמי לימא לתקוע בשופר דהוי קושטא דמילתא ולשון יותר קצר וקא משתמע הא והא: ועוד איני יודע מה שייכות איכא הכא להרמב"ם ז"ל וכו' דאצטריך לאפוקי ממילתיה והנה בתחלת דבריו שכתב מצות עשה לתקוע וכו' הוציא מדברי הרמב"ם ז"ל ומדברי זולתו הסוברים כמותי דאחר הסבה ימשך המסובב והמשך דבריו כאן אינו אלא להודיע מטבע הברכה ושהחיינו וכ"ש דגם ר"ת ז"ל כתב בפירוש דמברך על תקיעת שופר וכן כתב הרא"ש והמפרשים ז"ל בשמו:
עוד כתבו מן המפרשים ז"ל שכך היו נוהגין בארצם בצרפת לברך על תקיעת שופר וכן דעת הסמ"ג כדעת אבותיו וכמנהג ארצו: ומאי דקשיא ליה למר מההוא כללא דכלל הרמב"ם ז"ל וקאמר ז"ל היתה חובה עליו ונתכוון להוציא את עצמו מידי חובה ולהוציא אחרים מברך לעשות וכו' משמע דס"ל לסמ"ג כותיה זה יותר פלא בעיני דהא מילתא מצדה תברה וממקום הספק עצמו משם הראיה הברורה דמברכין לדעתו בעל ושאין דעתו כדעת הרמב"ם ז"ל באותו חלק כי הוא ז"ל הביא בספרו הכלל ההוא ותולדותיו ומה למעלה ומה למטה מדבר זה ודבר זה השמיט אותו מכל וכל משום דלאו אדעתיה דלדידיה כל מצוה שעושה לאחרים או לו ולאחרים מברך בעל כדברי הרמב"ם ז"ל אבל לחלק בין חובה לשאינה חובה לא ס"ל אלא לא שנא היתה אותה מצוה חובה עליו או לא היתה חובה על הכל מברך בעל: תדע דהא לעיל נמי גבי עירוב לא כתב אלא וכן עירוב כמו מעקה ומזוזה וכולהו בחדא מחתא מחתינהו ולא כתב אותו החילוק שכתב הרמב"ם ז"ל שם אם היתה מצוה שאינה חובה וכו' משמע דלא מסתברא ליה לחלק כדאמרן: והשתא לא תיקשי ליה לא מקרא מגילה ולא זולתה: גדולה מזאת אני אומר דאפילו אי הוה הסמ"ג גופיה בעל זה הכלל כולו כמו שכתבו הרמב"ם ז"ל לא הוה משנינ' נוסח הברכה שלו ועושין אותו חולק על מנהג ארצו משום האי כללא: דהוה מצי למימר בכי האי גונא אין למדין מן הכללות או לתרוצי מילתיה כפי האפשר דאפילו בעל הכלל עצמו הנה הותר מכללו מקרא מגלה ודברים אחרים והביאם אחריו נתחבטו בזה אלו מקשים ואלו מתרצים: הילכך נוסח הברכה היא כמו שכתב בפירוש ודברים נכוחים הם אם יתן כ"ת את רוחו עליהם: וכבר דברנו בזה יותר מדאי וידעתי מענותנותיה דמר ומהמפורסם מיושר מדותיו התמימו' כי לא יקשה עליו החקירה בדבריו כדי שיצא הדבר לאמתו וכמה גדול הונה של תורה ומטיבותיה דמר יושיט לנו את שרביטו ויצוה ליד עטו לכתו' לנו מענה לשון: ואם יש מילין השיבני: דבר כי חפצת צדקני: ואם באולי מן הדרך נטיתי: וסיגים מכסף לא הגיתי: אתי תלון משוגתי: והנה מצרף הכסף נמצא אתך: וכור הזהב אשר בו יותך: ותשמיענו את הוד קולך: ודברות פיך מלהבות אש תורתך וסברתך: ואומר אמרתך תביע: וממעון בינתך תשקיף ותופיע: ומהוד תורתך תשפיע: והנטבעי' בים הסכלות בחכתך תמשוך ותהי להם למושיע: ובצורות יאורים תבקע: ואשירת הספקות תגדע: וסלע המחלוקת בכברת שכל תניע: וצורי האתקפתות בשלח תבונתך תקרע: והרי הקושיות תעתיק ותסיע: ונפש נענה תשביע ולכף הזכות תכריע: אשרי המחכה ויגיע: לראות תמונת נוצר תעודה: במראה ולא בחידה: ופה אל פה ידבר ויביע: את מלכים לכסא תתנשא וקמיך תחתיך יכריע: כנפש השוגה באהבתך: ועוסק בתורתך בטעם כעקר:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |