שו"ת מהר"ח אור זרוע/קטז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שואל כהלכה ברחבה וארוכה הוא הר' משה ועל דבר הזקוקה למשומד כתב רבינו אבא מארי זצ"ל בשם הגאונים דכל היכא דנשתמד קודם נישואי אחיו המת שאינה זקוקה לו ולא בעי חליצה מיניה דנישואין הראשונים מפילים וההיא שעתא לאו אחיו היא ואתה כתבת כי טעם האוסרים מבורר, דמשומד ישראל מקרי ולא היא שכך כתב בספר המצות אומר רבינו אליעזר ממיץ שאם היה עבריין במזיד באחת מכל מצות האמורות בתורה ולא עשה תשובה אינו חייב להחיותו ולא להלוותו דכתיב וחי אחיך עמך וכתב מאחד אחיך וכיון שעבר במזיד יצא מכלל אחוה עד שילקה דתנן פ' אלו הן הלוקין (כ"ג א') ונקלה אחיך לעיניך אחר שלקה הרי הוא אחיך אבל קודם לכן אינו אחיך, ואע"ג דתניא בע"ז (כ"ו ב') לכל אבדת אחיך לרבות את המשומד, דוקא לענין אבדה נתרבה להחזיר לו את שלו ואין ללמוד מזה ליתן לו משל אחרים, ומה שר' אמי (גיטין מ"ו ב') רוצה לפדות משומד אוכל נבילות לתיאבין לפנים משורת הדין היה עושה וגם ברבית היה אוסר להלוותו אבל משומד להכעיס מותר להלוותו ברבית שהרי גם ברבית כתיב כי ימוך אחיך וגומ' אל תקח מאתו נשך ותרבית, והא דאמר בסנהדרין (מ"ד ב') חטא ישראל אעפ"י שחטא ישראל הוא, דוקא לענין דברים דלא כתיב בהו אחוה כגון לענין קדושין וגיטין כדאמר ביבמות פרק ראשון (י"ו ב') גוי שקדש בזמן הזה חוששין לקדושין עכ"ל, ומעתה גם לענין ייבום לא תיזקק למשומד, דאחים כתיבי והא לאו אחיו הוא, ואעפ"י שאין כל כך ראיה מכאן כי דוקא בשאין הפסוק מדבר באחוה ממש אלא שקורהו אחיו מחמת שאחיו הוא במצות שייך לומר כן אבל כשמדבר באחוה ממש כמו גבי ייבום אין למעט משומד מטעם דלאו אחיו מקרי וכתיב הלא אח עשו ליעקב ופ' כיצד (כ"ב א') דממזר זוקק, וכיון דלענין ייבום פטר ה"ה משומד דנראה דבר פשוט דפטר דדוקא מי שיש לו בן מן השפחה ומן הנכרית תנן פ' כיצד דלא פטר, ולפי דברי הגאונים היה לנו לומר מדלא זקוק מיפטר נמי לא פטר אם היה טעמם מטעם זה דלא מקרי אחיו ושמא עיקר טעמם כמו שכתבו בתשובתם דכל המקדש אדעתא דרבנן מקדש ואין זה דעת רבנן שתיזקק למשומד אבל משומד שקידש אין לומר אדעתא דרבנן מקדש ודעתם שלא יחולו הקידושין בו כיון שהוא משומד והיא יודעת שהוא משומד ומתקדשת לו יודעים שניהם שאין דעת חכמי ישראל כן ואעפ"כ מיקדשה, ומה שכתב רבינו אליעזר ממיץ שר' אמי שרצה לפדות משומד אוכל נבלות לתיאבון לפנים משורת הדין רצה לעשות לא הבנתי שהרי מלכל אבדת אחיך נתרבה משומד וקאי על והשבותו לו דמרבינן מיניה אבדת גופו ומטעם זה שמא יהא מצוה להחיותו.
והדלקת נר הויא קבלת שבת ואין נראה שיהא תלוי בברכה אלא בהדלקת הנר הבא לכבוד שבת דהיינו נר שלפני השולחן וכן כתב רבינו אבא מרי זצ"ל דהדלקת אותו הנר הוי קבלת שבת.
ומן הכף השיב ר"ת להרב ר' יוסף דאורלניש להיתר. העלוב חיים אליעזר בן רבינו יצחק נב"ה.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |