שו"ת מבי"ט/ב/סט
|
< הקודם · הבא > |
שאלה ראובן ואשתו שמכרו בית לבניהם בשטר בסך ידוע והודו איך נטלו וקבלו מהקונה הנז' הסך הנז' ובאותם המעות מכרו לקונה הבית הנז' בקנין גמור ובאחריות גמורה עליהם ובכל לשון של זכות ויפוי כח מכירת פרהסיא גלויה ומפורסמת לכל בכל חזוקי שטר בלי שום הברחה וטענה וקנוניא כלל וכו' והקונה שעבד הבית לאשתו בכתובתה בפני המוכר וייחדה אפותיקי לכתובתה ותמיד אחרי המכירה היו עומדים בבית הנז' המוכרים והקונים וכשם שכתבו עליהם שטר מכירה בדיני ישראל כמו כן כתבו שטרי גוים ועתה אחרי כמה שנים מפני קטטה שנפל בין המוכרים והקונה גם שהקונה הלך לארץ מרחקים מבקש המוכר תואנה ועלילות דברים לבטל המכירה ולהוציא הבית מחמת שעבוד האשה וטוען איך המכירה היתה דרך הברחה וקנונייא ועוד טוען שהוא לא קבל שום מעות מהקונה הנז' על הבתים הנז' ואם הודה בשטר המכירה שקבל דברים בעלמא ועוד טוען שבנו הקונה חייב לו סך מעות הם רב כדי שווי הבית והותר והאשה העלובה טוענ' שיש בידה שטרי יהודים ושטרי גוים איך מכרו הבית לבניהם בעלה ואיך קבלו המעות ובניהם שעבדה תחת ידה בשטר כתובה ויחדה אפותיקי והבית לבעלה ורוצה בפירות הבית: וכמו שכתוב בשטרי יהודים כך כתוב בשטרי גוים ואם בעלה חייב לאביו כפי דיבורו מלוה בשטר או בעל פה יתבע ממנו:
ועל פי הטענות הללו ילמדנו רבינו הדין ואם האשה תזכה בדינה והטוען יצא והלך לערכאות הגוים שלא כדין ולא ציית דינא וילך לערכאות מהו עונשו וכן אם יתחזק בפני הגוים כפי דתם אשר לא כדת ישראל אם חייבים אנשי שם להחזיק משפט התורה ולהעיד כנגדו לפני ערכאותיהם בכל אשר יזמו להעיד להציל עשוק מיד עושקו יושב על כסא המשפט מורה צדק צופה ומבי"ט ילמדנו ויורנו כל הפרטים הללו וממכון שבתו יעניש לאשר לא ציית דינא סתם להחזיק משפט התורה ואל תפיג תורה מישראל תורה צוה לנו משה:
תשובה הדבר פשוט שאין לו זכות לראובן בבית הנז' אחר שמכרה בשטרי ישראל וגוי' והחזיק בה שדר בה הוא ואשתו ומפני שדבר פשוט צריך לדקדק אם אפשר שיהיה שום זכות או טענה לראובן בזה והוא מצד מה שכתוב בשאלה ותמיד אחרי המכירה היו עומדים בבית הנז' המוכרים והקונים ע"כ שאם עמד בבית א' מהן בפני עצמו ג' שנים והיה יכול לטעון טענת חזקה היה יכול ג"כ לטעון טענה אחרת אבל כפי הנראה אין יכול לטעון טענת חזקה כי אולי לא שכן בה ג' שנים שלמים או היה ידוע שהיה פורע שכירו' לבנו או שברצונו היה דר בה בחנם או היה יושב עמהם בבית א' ולא היה לו חזקה בזה כמו שנראה מלשון הכתוב היו עומדים בבית הנז' המוכרים והקונים ואם היה עומד בבית א' בפני עצמו ויש לו חזקה בה כראוי יוכל לטעון על אותה הבית וישמעו טענותיו בב"ד אם יהיה לו זכות או לאו גם במה שכתו' ואם בעלה חייב לאביו כפי דיבורו מלוה בשטר או על פה יתבע ממנו ע"כ אם יהיה לו שטר חוב עליו מקודם המכירה וקודם הנישואין יוכל לטעון עליו וב"ד ישמעו טענותיו אם יהיה לו זכות ובלאו הכי אין לו שום טענה וחייבים ראשי הקהל יצ"ו לעמוד נגדו ולשבר מתלעותיו אם ירצה ללכת שלא כדין:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |